/ גמל הקמפוס / איך יודעים שבא הקיץ

איך יודעים שבא הקיץ

לפעמים קצת קשה לנו הסטודנטים להודות אבל האגודה שלנו סך הכל אחלה. איזה רעיון גאוני זה לפתוח סניף של "גלידת באר שבע" המיתולוגית באוניברסיטת, ובכן, באר שבע. בשבוע שעבר הם פתחו ואם לא הייתם שם בהרצה המוצלחת עד כה, רוצו, חברים רוצו.

על אף שניסיתי להיות סקפטית וביקורתית כלפי הגלידה או לפחות כלפי הפיצה, שפתחו לנו מול בניין 72, תוך כמה צעדים פנימה קצת נמסתי. אמנם זו הפתיחה ויש לכולם עוד ברק בעיניים, אבל המקום הפתיע מאוד לטובה. השולחנות (העמוסים כבר בלקוחות) מכוסים מפות משובצות בסטייל איטלקי, המקום מואר ונקי ומה שהכי חשוב כמובן, זה שיש 20 טעמים משתנים של גלידה כל יום ויוגורט טרי (פרוזן או היוגורט המתנשא הזה) עם 24 תוספות שונות. אפילו המחירים מחייכים אלינו חזרה – כדור גלידה אחד ב-8 ש"ח ושני כדורים ב-13 ש"ח, שזה יותר זול מהגלידות המסחריות שמוכרים בכפיות. ויש גם קרפ ב-11 ש"ח, שזה מכובד מאוד. היוגורט כבר נהיה קצת יותר יקר, ואולי לא מומלץ להכניס אותו לתפריט היומי – פרוזן קטן ב-19 ש"ח. תתמקדו בגלידה.

צילום: איתן קנז

צילום: איתן קנז

 "גלידת באר שבע" זה מותג משפחתי ישן וטוב, ותתפלאו לגלות שחלק מאותה משפחה ענפה תגיש לכם גלידות ופיצות פה בקמפוס. מגניב לא? יוליה רוטנברג הגיעה לבאר שבע לפני כ-60 שנה עם שתי מכונות גלידה והתפרסמה באיזור בתקופת הצנע, כשלמרות המחסור הציעה גלידה משמנת אמיתית. מאז ועד היום ב"גלידת באר שבע" משתמשים רק במוצרי גלם טריים וזמינים ללא תחליפי מזון, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח. מסורת זו מסורת. רוטנברג הייתה חלוצה אמיתית, היא בחרה את הנגב כי חם פה וצריך גלידה והגיעה לעבוד כל יום בסניף בעיר העתיקה (נו, ההוא הגדול ליד החלוץ) עד שמלאו לה 93 שנה. אני בטוחה שזה סיפור יפה יותר מאשר נניח, משפחת שטראוס, אבל אני לא שופטת כמובן.

צילום: איתן קנז

צילום: איתן קנז

 אוקיי, עד כאן הבנו את הסיפור עם הגלידה, אבל מה קורה עם הפיצה? "הפיצה והגלידה הן באותו קונספט" סיפרה לי שרון, מנהלת המותג של "גלידת באר שבע" (ונשואה לנכד של יוליה רוטנברג, סתם שתדעו), "היא עשויה ללא חומרים משמרים, הכל מיוצר טבעי במקום ויחסית לפיצות בבאר שבע (ואני בטוחה שתסכימו איתה על זה), זה חדשני מאוד. הבצק נעשה כל יום במקום, מכינים פה את הרוטב מעגבניות אמיתיות – בלי רסק, התוספות נחתכות בבוקר והגבינה היא 100% מוצרלה. מאה אחוז! לכל הדואגים והדואגות, הגלידות והפיצות שלנו לא מאוד משמינות". אבל כמובן שיותר משמינות מהסלט בקרנף, ראיתי לנכון להוסיף.

צילום: איתן קנז

צילום: איתן קנז

אני נהניתי מ"סלייס" (ככה קוראים לזה פה, תתרגלו) עם חצילים. כשמתרגלים לטעום את המסחריות וזוכים לפיצה שמרגישה "הומ-מייד" זאת הפתעה מאוד טובה. בתפריט מבטיחים "סלייס" ענק (ב-8 ש"ח) אך ענק הוא בטוח לא, כנראה שכדאי ללכת אוטומטית על הפיצה האישית (18 ש"ח). אם אתם ממש אבל ממש רעבים, לכו על משפחתית עם שתייה (ב-38 ש"ח) ואם אתם כמה חבר'ה, לכו ישר על הענקית עם שתיה (45 ש"ח). כל הפיצות בכל הגדלים מגיעות עם 2 תוספות חינם. והתוספות אקזוטיות, כך שזה נחמד מאוד.

צילום: איתן קנז

צילום: איתן קנז

 הסניף הבן גוריוני הוא די ייחודי "המחירים זולים יותר מאשר סניפים אחרים" סיפרה שרון, "האגודה ביקשה שיהיה דגש על יוגורטים, פירות טריים ושייקים (בדרך) וכך עשינו. הפיצריה פה היא הראשונה בארץ". שעות הפתיחה הן מ8:00-20:00 כרגע, אבל אם הם יראו שבא לנו עד יותר מאוחר הם ישמחו להישאר פתוחים – בשורה נחמדה ללקוחות ה"נגטיב" או לאלו שלומדים עד מאוחר פה (אני אישית לא נתקלתי). כרגע רק חלק מהעובדים הם סטודנטים, אבל אם אתם מחפשים לעבוד בגלידרייה/ פיצרייה, חלומו של כל ילד, הם ישמחו לגייס אתכם. "גלידת באר שבע" בקמפוס הינה חידוש מרענן, מתוק וטעים, אני מאחלת להם בהצלחה וניפגש על איזה "סלייס".

אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבאר.

כתיבת תגובה

Scroll To Top