/ דעות / אין מתנות חינם

אין מתנות חינם

למה כאשר משקיעים מפסידים כסף בהשקעה במניות של חברה מסוימת, הדבר מתקבל בהבנה, ואילו כאשר הם מפסידים כסף בהשקעה באגרות חוב של אותה חברה בדיוק – הם באים בטענות אל בעלי החברה?

שני חברים השקיעו בחברת "לך תסתפר" בע"מ. האחד קנה מניות של החברה, וקיווה שהמניות יעלו והוא ימכור אותן ברווח נאה. אך החברה נקלעה לקשיים, המזומנים אזלו בקופתה, המשקיעים "ברחו" והמניות ירדו בחמישה אחוזים, והקונה נאלץ למכור את מניותיו בהפסד. כמובן שאותו בחור לא בא בטענות אל אף אחד, משום שכאשר מדובר במניות, כולם יודעים ש"ככה זה", ש"מניות יכולות לעלות אך גם לרדת", וששוק המניות הוא "כמו רולטה", ומי שמסתכן בהשקעה במניות ומפסיד – אין לו את מי להאשים אלא את עצמו.

asdgהחבר השני השקיע גם הוא בחברת "לך תסתפר", אך הוא בחר לקנות אגרות חוב של החברה, שאמורות היו לשאת ריבית של 10%. אולם החברה הודיעה שאין היא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, אין כסף בקופתה, ואין היא יכולה לשלם אלא ריבית של 5% בלבד, וגם זה בפריסה לתשלומים. הבחור השתגע מכעס: מה זאת אומרת לא יכולים לעמוד בהתחייבות? אבל הם הבטיחו! שישלמו! ואם הם לא יכולים לשלם – אז שבעל החברה ישלם מכיסו! ואם הוא לא משלם – שהמדינה תשלם! העיקר שמישהו ישלם!!!

נשמע מוכר? עם השנים התגבשה בארץ התפיסה הבאה: בעוד שהשקעה במניות נתפסת כהימור לכל דבר, הרי שהשקעה באגרות חוב של חברות גדולות (הקרויות "אג"ח קונצרניות") נתפסת כהשקעה חסרת סיכון לחלוטין, שאפשר רק להרוויח ממנה, ובמיוחד אם היא קשורה איכשהו לשמות "חמים" כמו תשובה, בן דב או לבייב. האמנם?

שני החברים השקיעו בחברה שכשלה. אולם בעוד שהראשון קנה מניות של החברה, השני למעשה הלווה כסף לחברה באמצעות רכישת אגרות החוב אותן הנפיקה, וכמו כל מלווה קיווה שיקבל חזרה את הסכום שנתן, עם ריבית נאה (בדיוק כמו בנק שנותן הלוואה ללקוח וגובה ריבית על ההלוואה).

אך מה יעשה המלווה אם המקבל (החברה) לא יכולה להחזיר את ההלוואה? דרך אחת היא למוטט את מקבל ההלוואה באמצעות הליכי פשיטת רגל, כינוס נכסים ופירוק, אולם אז רוב הסיכויים הם שהמלווה לא ייראה אלא חלק קטן מכספו. הדרך השנייה היא לעשות "הנחה" ללווה, לא לקבל את מלוא הריבית המובטחת, ולפרוס אותה על פני תקופה ארוכה יותר. זוהי בדיוק אותה "תספורת" שעושות חברות בקשיים למחזיקי האג"ח. אולם מחזיקי האג"ח מתרעמים על כך שהחברה "העזה" לא להצליח, ודורשים שבעל החברה ישלם מכיסו את ההלוואות שהחברה לקחה מהציבור. נדגיש: כאשר מדובר בחברה בערבון מוגבל (בע"מ), המשמעות היא שבעלי החברה אינם ערבים לחובותיה. החברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעליה, והיא בעלת זכויות וחובות משל עצמה. נתון זה היה ידוע היטב לרוכשי האג"ח כאשר החליטו על הרכישה, ולא ברור על סמך מה הם פונים לבעלים בדרישה שיפרע את חובות החברה.

הנה כי כן, השקעה באגרות חוב הינה השקעה ככל השקעה אחרת. הריבית המובטחת משקפת למעשה את הסיכון שבהשקעה. אם לא היה סיכון כלל – גם לא הייתה משולמת ריבית כלל. הריבית עולה ככל שהסיכון עולה, ולכן אגרות חוב של המדינה, שנחשבות בטוחות לחלוטין, נותנות ריבית נמוכה מאוד (כי בדרך כלל הסיכון שהמדינה לא תוכל לשלם את האג"ח הוא קטן מאוד, ולכן גם הריבית נמוכה בהתאם). מי שלא רוצה להסתפק בריבית כל כך נמוכה, יכול לרכוש אג"ח קונצרניות של חברות שונות במשק. כאן הריבית המשולמת גבוהה יותר, אולם הסיכון לאי-תשלום הריבית עולה אף הוא. ומי שרוצה ריבית גבוהה מאוד, יכול להתעניין ב"אג"ח זבל", כלומר באג"ח של חברות קטנות המציעות ריביות גבוהות יחסית, אך הסיכון באי-תשלום הריבית ו/או בהתמוטטות כוללת של החברה – גדל.

השורה התחתונה: אין השקעה בלי סיכון, וכל אחד צריך לבחור ברמת הסיכון/הריבית המתאימה לו, ולשאת בתוצאות.

 

נכתב על ידי שחר רום

כתיבת תגובה

Scroll To Top