/ גמל הקמפוס / אני, פורים

אני, פורים

לאחר שבוע וחצי ומספר בלתי מבוטל של אזעקות, פורים הגיע לבאר שבע. לטובת אלו מכם שמשום מה לא הגיעו לחגיגות, ולטובת אלו שכן הגיעו אבל היו כל-כך שיכורים שהם לא זוכרים אותן, קבלו סיכום של היום הפרוע ביותר בבן גוריון מזווית ראייתו של סטודנט שנה א'. שגעון הבנגורידע.

ביום ראשון האחרון, בשעה 13:00 בצהריים, קמתי מהכיסא באולם ההרצאות ויצאתי משיעור, שבו המרצה דיבר ספק סינית ספק רוסית, לעבר בית הסטודנט כדי לחמם לי קצת אוכל בקופסה שאמא הכינה לי לכבוד השבוע החדש.

f"איזה לא קשור זה הקרנבל פורים הזה, כבר כולם שכחו שפורים היה", אמר לי דינור, חברי התימני, והאמת שדי הסכמתי איתו. אני מת על פורים אבל מתוך גל החגיגות העצום שהיה לכולנו לפני שבוע וחצי, נשאר רק קצף קטן שספק אם אפשר בכלל לגלוש עליו.

"כן, לא ניראה לי שמישהו יתחפש בכלל" עניתי לו בעודי מוציא את הקופסה שחיממתי מהמיקרוגל המטונף בבית הסטודנט. בכל זאת החלטתי לשים את תחפושת צב הנינג'ה הלא מושקעת שלי ולצאת ב-14:00 לעבר הרחבה.

והאמת שטעינו, טעינו בגדול. האווירה בחוץ הייתה מחשמלת, אנשים היו מחופשים וחלקם אפילו הכינו תחפושות מאוד-מאוד מושקעות. כולם עמדו עם כוס בירה ביד אחת, שרביט או חרב ביד שנייה וסיגריה בפה. מה עוד צריך ביום שמשי שכזה?!

הלכנו וקנינו לנו כוס בירה. לא יודע למה אבל לבירה באוניברסיטה היה טעם הרבה יותר טעים מאשר ביום-יום, אולי בגלל שטעם החופש השתרבב לי קצת בטובורג. מטבוחה פרוג'קט עלו לבמה ועשו הרבה שמח ולבסוף הגיעה תחרות התחפושת השנתית שבה זכה ה'רובוטריק' שהפך עצמו למשאית. אם במקרה פספסתם את החלק הזה תנסו להשיג סרטון של התחפושת כי זה היה הדבר השני הכי מגניב שראיתי בחיי, מיד אחרי קליפ הפייסבוק של שמעון פרס.

ב-16:00, שמחים, עייפים ושתויים קלות הלכנו לשיעור בחדו"א. כנראה שכוסית עראק וליטר בירה לא עוזרים להבין את המרצה הרוסי, על אף שהוא דיבר בעברית גבוהה מאוד. הם גם לא עזרו לנו להבין את הקשר בין פרויד לאינטרגל, ואחרי רבע שעה הבנו שאנחנו יושבים בהרצאה של פסיכולוגיה. יצאנו משם, ומודעים למצבנו, פנינו כל אחד לדירתו לתפוס תנומה קלה לקראת המסיבה בפורום.

כמו כל סטודנט מבית טוב, התכנסנו בשעות הערב בדירה התורנית בכדי לערבב את הדם שלנו עם אלכוהול זול ולהתארגן לקראת ה"לילה" של ב"ש. כשהגענו כבר חיכו לנו מאות סטודנטים (שרובם מחופשים לקאובוי או היפים) בתוך המועדון. אמנם היה צפוף מאוד אבל לא ניראה שזה הפריע למישהו שם. המוזיקה פיצצה את עור התוף, האלכוהול זרם כמו מים וריח הסיגריות נצמד לבגדים. או בקיצור – היה טירווווףףף.

בערך בשתיים בלילה התחילה תחרות התחפושת, אבל בערך באחת וחצי שכחתי איך קוראים לי, לכן אין לי מושג מי ניצח בה, ולפי הפרצופים של הסטודנטים שהיו סביבי כנראה שגם להם לא היה.

למחרת התעוררתי בשמונה וחצי בבוקר עם כאב ראש עצבני, כאב בטן מטריד ועייפות מפחידה, ליום לימודים קשה במיוחד. זה מה שקורה שאתה שותה "עד לא ידע", אמנם סטודנט מצליח לא תהיה, אבל צדיק אתה כבר! פורים, אתה ללא ספק החג הכי טוב בשנה. אני אוהב אותך!

נכתב על ידי עידו גלדמן

אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבאר.

כתיבת תגובה

Scroll To Top