/ דעות / הפנים המכוערים של ארץ הקודש

הפנים המכוערים של ארץ הקודש

כל אחד, לא משנה מאין בא, הייתה סיבה לעלות לארץ ישראל. אפשר לכלול את כולם תחת כותרת אחת – "עולים חדשים". רבים מהם באו מתוך תפיסה ציונית, אך ביניהם יש כאלה שמשלמים על כך מחיר כבד.

לרוב, הדבר הראשון שעושה עולה חדש שמגיע לישראל ונוחת בנתב"ג, הוא לכרוע ברך ולנשק את 'האדמה הקדושה'. עד כה עבור כולם הדבר נראה כל כך טהור, אנושי, ואף נתפס כנס. אך אומנם בארץ הקודש ישנה חברה שוויונית, דמוקרטית והוגנת לכאורה כפי שהיא תופסת את עצמה?

 מהגרים אתיופים מפגינים בירושלים כנגד סירוב רבנים להכיר בהם כיהודים. By Government press office

מהגרים אתיופים מפגינים בירושלים כנגד סירוב רבנים להכיר בהם כיהודים. By Government press office

יהודי אתיופיה, שהשתוקקו להגיע לארץ סבלו שנים רבות במחנות ההגירה כדי לעלות לארץ. חצו מדבר, הלכו ימים ולילות ברגל דרך סודן, התגברו על קשיים רבים ומרצחים בלתי צפויים, ואף קברו במדבר את אהוביהם שנפלו בדרך עד שהגיעו לירושלים. אך מהרגע שהגיעו ארצה גילו שהמקום לו כל כך כמהו, אינו המקום שחשבו שהוא. המילים היפות שנאמרו אז "אחיינו אתם!" התחלפו במהרה במילים צורמות כגון: "כושי!" או "אתיופי מסריח!".

החברה הישראלית מסרבת להכיר בהם כחלק מהעם, המדינה פעמים רבות מתעלמת מהם, הרבנות ממאנת להכיר בהם כיהודים כהלכה, והמלחמה שהחלה שנים רבות לפני עלייתם, ממשיכה גם לאחר הגעתם לישראל. ירושלים לא חייכה לעברם ולא חיבקה אותם בגעגועים כמו שציפו ממנה.

לעומת זאת, את העולים החדשים המערביים, במקרים לא מעטים מקבץ משרד הקליטה בתכניות שונות כמו "תגלית", "המסע שלי" וכדומה (שלא משתפות את עולי אתיופיה), עוד בטרם הם עוזבים את ארץ מולדתם ומתארגנים לעלייתם ארצה, כדי להקל על התאקלמותם בארץ. רבים מהם מקבלים אזרחות ישראלית ודרכון ישראלי טרם הגעתם ארצה, ובמקרים מסוימים המדינה אף מציעה להם בית מגורים או דיור ציבורי במקום שהם בחרו. במקרים נוספים המדינה ומשרד הקליטה והעלייה מביאים לידיהם את הכלים והאפשרויות להכשרה מקצועית, השמה תעסוקתית, והשתלבות בלימודי ההשכלה הגבוהה בארץ. יותר מכך, הם לא נדרשים להוכיח את יהדותם ולהתגייר ולחיות עם הנזק הנפשי, המסורתי, הערכי, והשלכותיו בעקבות ברית המילה שנית, זאת בניגוד ליהודי אתיופיה, שיהדותם מוטלת בספק בפני הרבנות והחברה הישראלית.

הנזקים כתוצאה מאפליה זו נחשפים רק לאחרונה דרך גילוי סיפורם האישי של העולים החדשים, כתבות ותחקירי עיתונאים, ופעילים למען זכויות האדם שהעזו להתעמת עם התופעה הכואבת זו.

בימים אלה אני מציין את האביב העשירי שלי בארץ ישראל. אך מיום ליום, משנה לשנה רואה אנוכי כיצד נרמסים זכויות האזרח והערכים של החברה השוויונית בכל הנוגע לקהילה האתיופית בישראל. בתי ספר חילוניים נמנעים מלקלוט ילדים ממוצא אתיופי כי הם טוענים שהם לא ברמה המתאימה, כפי שקרה בפתח תקווה. בתי ספר מהגזר הדתי נמנעים מלקלוט ילדים ממוצא אתיופי כיוון שהם לא רואים בהם מספיק יהודיים. בני הקהילה שלמדו באוניברסיטאות ורכשו מקצועות מסורבים להתקבל על ידי מעסיקים מסוימים בגלל מוצאם. גם במסגרת צה"ל, אחוז גבוה של חיילים מהעדה עוברים חוויות לא נעימות עד שמוצאים את עצמם בבית כלא הצבאי. לפי אתר הכנסת, שיעור יוצאי אתיופיה הכלואים בבתי כלא צבאיים הוא כ 12% -מכלל הכלואים.

עולים חדשים צעירים מהעדה האתיופית שעלו משנת 2000, לא זוכים לזכויות דיור ציבורי או רכישת דירה כמו שאר האזרחים, זאת בניגוד לחוק הקובע כי עולים שאין ביכולתם לרכוש דירה באופן עצמאי זכאים לסיוע בדיור 10 שנים מיום קבלת מעמד העולה. הם נשארים תקועים במרכזי קליטה כחסרי ישע כמו במחנות פליטים במשך שנים רבות. ובל נשכח מקרים של סטודנטים אתיופים חדשים בעמק יזרעאל ובעפולה, שנאלצו לרעוב במשך שבועות ארוכות ולהפסיק את לימודיהם כי בסוכנות ובמשרד הקליטה והעלייה טענו שאין תקציב מאושר עבור הסטודנטים האלו, עד שארגונים חברתיים נרתמו לעזרתם.

בכל הנוגע ליהודי אתיופיה, המדינה נוהגת מתוך אפליה שבסופו של דבר מובילה לשלילת זכויותיהם האזרחיות והאנושיות כאחד. די להתבונן על פרשת השמדת הדם של בני הקהילה בשנת 1996, איסור תרומות הדם בקרב בני הקהילה על ידי מד"א או בתי חולים, או על התנהלות משרד הבריאות שהזריק חומרים מונעי הריון בגופיהן של נשים אתיופיות ללא ידיעתן, תופעה שנחשפה השנה אך נמשכה שנים ארוכות, על מנת לראות זאת.

המדינה אינה רואה אף לא פעם אחת את הסבל של העולים החדשים האלו, ואת המכשולים שהיא עצמה שמה לרגליהם. היא מסרבת להכיר בכישלונותיה וממשיכה להתעלם מכל תופעות האפליה והגזענות שיוצאי הקהילה סובלים מהן. יש דבר אחד שלמדתי בשהותי בארץ: ״אם אתה לא נמצא במקומו של חמור לא תדע מה החמור מרגיש." במקרה הזה אני נמצא עם החמור, אני מרגיש מה שהחמור מרגיש ואני עובר מה שהחמור עובר. וזה מביא אותי לכדי שאלה " לאן מועדות פניה של מדינת ישראל במאה 21?

נכתב על ידי יוסף א. יצחק

אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבאר.

כתיבת תגובה

Scroll To Top