/ גמל העיר / מארש דונדורמה בחלוץ – ללקק ת'אצבעות

מארש דונדורמה בחלוץ – ללקק ת'אצבעות

בתור ירושלמית גאה יש לי חיבה עזה לנגנים המקומיים, במיוחד אם הם מוכשרים, במיוחד אם הם מקפיצים, במיוחד אם הם מתלבשים מגניב ובמיוחד כשהם מנגנים על 15 כלי נגינה. מארש דונדורמה עונים על כל ההגדרות האלה, הם הגיעו לב"ש בשבוע שעבר והוציאו מכולנו את הטוב ביותר.

מי שלא בילה לפחות פעם את השעות הקטנות של הלילה במתחם החלוץ 33 בעיר העתיקה, שיקום. יופי, רובכם יושבים, אבל בשביל אלו שעומדים ביקשתי מבועז ברזילי, המנהל של החלוץ, להסביר לנו מה פשר ה"מועדון" הזה: "החלוץ הוא מקום לא עסקי כמו למשל הפורום והברקה, אלא דרך למשוך צעירים לעיר העתיקה של באר שבע, להפגיש אותם עם קהלים שונים ולספק הופעות ומסיבות כיפיות". החלוץ מספק תרבות אלטרנטיבית מוצלחת מאוד למועדונים ולמקומות הבילוי האחרים בעיר, המטרה טובה, המחירים נמוכים, והאווירה תמיד משפחתית וחמימה. אלטרנטיבה ראויה מאוד. בשבוע שעבר הם שוב הצדיקו את מחיר המונית הביתה, כשהביאו לנו את מארש דונדורמה.

את השם של ההרכב הגה דותן יוגב, מי שאסף את חברי התזמורת, אחרי שטעם גלידת מרש דונדורמה (גלידת מסטיק טורקית שאוכלים עם סכין ומזלג) בטיול בטורקיה וכנראה שהיה לו טעים. הוא הוסיף א' כדי להפוך את מרש למארש, תזמורת צעידה מסורתית והשאיר לנו את הדונדורמה כדי לשבור את השיניים.

"אי שם בסוף 2004 נפגשנו לחזרה ראשונה, ובלי ששמנו לב נסחפנו להרפתקה של גרוב וכלי נשיפה ששינתה את חיינו", מאז מארש לא הביטו לאחור.

הם החליטו שהם רוצים להחזיר את המוזיקה לרחוב ואיכשהו מצאו את עצמם מופיעים במועדונים ופסטיבלים, הוציאו שלושה דיסקים, אירחו והתארחו בהופעות של אמנים ישראליים גדולים והפכו לאחד מהשמות החמים ביותר בקרב הרכבי הנגינה בארץ וגם בעולם (אם אפשר להחשיב את סרביה, קנדה, ניו יורק, סין הונגריה וקרואטיה העולם, ואפשר).

הם משלבים בין מוזיקה עממית לג'אז ופ'אנק, ובתור חובבת מלל מושבעת, המוזיקה מספקת הנאה אמיתית למרות ואולי בזכות שמדובר רק בכלי נגינה. וכשאני אומרת "רק" אני ממש לא מתכוונת לרק, מדובר בחצוצרות, טרומבון, סקסופונים שונים, סנרים, כלי הקשה, תופים בס וסוזאפון אחד (תחפשו בגוגל). מדובר ב-15 נגנים שממלאים את הבמה ועושים לנו חם על הלב. כנראה שכמו חומוס, כשעושים מאהבה, התוצאות תמיד טובות, ורואים עליהם שהם מאוד אוהבים את מה שהם עושים, וגם אנחנו.

דותן יוגב (סנר והקשה) ואודי רז (סוזאפון) הסבירו לי שאת ההשראה שלהם שם שואבים אחד מהשני: "אנחנו הרכב עם המון מוזיקאים שמביאים את עולמם לבמה בתור מלחינים ונגנים, חלקנו באנו מעולם הג'ז, פאנק ואפילו המוזיקה החסידית. אנחנו גם משלבים המון מוזיקת עולם מניו אורלינס, הבלקן, מזרח אירופה והודו – זה ניכר במוזיקה שלנו".

כשעומדים על במה אחת כל כך הרבה מוזיקאים, איך אפשר להימנע ממלחמות אגו?

"בטח שיש אגואים, כולם רוצים להתבטא. החוכמה היא להיות גוף דינאמי שמשתנה ומתפתח. ההחלטות מתקבלות כקבוצה דמוקרטית ופלורליסטית. ובאמת כשאנחנו כל כך הרבה יש הבנה מאוד ברורה שאתה חלק מגוף וכולם מנסים ללכת לקראת כולם".

זאת לא הפעם הראשונה שלכם בבאר שבע, איך הייתם מגדירים את הקהל הבאר שבעי?

"סוג הקהל משפיע על החוויה המוזיקלית לחלוטין, לנגן מול קהל זה שונה לגמרי מאשר לנגן לבד או באולפן. אנחנו לא מספיק מכירים את הקהל הבאר שבעי, כי יש אשליה שבאר-שבע נורא רחוקה, אבל הקהל פה צעיר ומגניב וכל פעם שאנחנו מגיעים אנחנו נזכרים שהקהל חם וכיפי וכיף לגלות את זה מחדש", "כן" אחד החצצורנים הוסיף, "כבר אחרי השיר הראשון כולם היו על רגליים".

מה השאיפות של מארש בעתיד?

"העיקר להמשיך לנגן וליהנות, ההתמדה נושאת פירות ויש לנו כל מיני פרוייקטים סודיים בדרך. עכשיו התחלנו לשתף פעולה עם אמנים ישראליים וזה נורא כיף. יש תכף פסטיבל "מוזיקה בעיר הלבנה" בתל אביב ואנחנו מנגנים עם שלמה גרוניך ושלומי שבן, דברים שלא דמיינו שיקרו. אנחנו מקווים שימשיך ככה ושנחזור לבאר שבע בקרוב".

החלוץ 33 סיפקו לנו עוד סיבה לרקוד, ומארש דונדורמה שלח אותנו לרחבי העולם עם מוזיקה מקפיצה ומרגשת. רוצו לקנות את הדיסקים וחפשו את ההופעה הבאה הקרובה אליכם, כי זה אומר שהיא תהיה גם קרובה אליי, ניפגש.

 צפו במארש דונדורמה בפעולה:

 

 אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבאר.

כתיבת תגובה

Scroll To Top