/ גמל הקמפוס / מטאטאה מתחת לשטיח

מטאטאה מתחת לשטיח

כשנשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שופט בית המשפט העליון בדימוס, נשיא אוניברסיטה ומייסד שדולה נפגשים, קשה לדעת איזה פניני חוכמה נזכה לשמוע, אך כשכל אלו הן נשים, אתה יודע שהגעת ל"כנס נגד אי שוויון והדרת נשים". על נשים במדע, ביהדות ואיך לא? עובדות הניקיון.

התלבטתי רבות אם ללכת לכנס שהתקיים ביום שני נגד אי שוויון והדרת נשים, מצד אחד שיעור, מצד שני אולם הסנאט. מי שלא זכה לחוות כנס באולם הסנאט – לא טעם כיבוד קל מהו. הבנתי את הפוטנציאל המשעמם של הכנס, אבל מכיוון שגם השיעור לא היה מבטיח, הכיבוד היטה את הכף. ועשיתי את הבחירה הנכונה. למרות הבנאליות של כותרת הכנס, היה מעניין ואפילו קצת פרובוקטיבי.

הווארד - מילר 1943

הווארד – מילר 1943

פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה למדעים, פרופ' רבקה כרמי, הידועה לנו היטב, השופטת דליה דורנר ופרופסור אליס שלוי הצליחו להנעים את זמני, לזעזע קצת את עולמי ולהודות בפני עצמי, כל פעם מחדש, שמצב הנשים ב-2012 יכול היה להיות הרבה יותר גרוע, אבל הוא רחוק מלהיות מושלם. גברים, לפני שאתם מפסיקים לקרוא ועוברים למדור הספורט (סטריאוטיפי מצידי, הא?! איך זה מרגיש?), חכו ותפנימו משהו, הנשים האלה שכל הזמן מדברים עליהן, לא מנותקות ממי שאתם. אלו אמהות שלכם, אחיות שלכם, חברות שלכם והאמהות של הילדים (והילדות) שלכם, לא שווה להשקיע שיהיה לנו יותר טוב פה? בטח ששווה. אז עכשיו שנשארתם, אמשיך.

"ב-1946 גולדה מאיר החליפה את משה שרת בתור ראש המחלקה המדינית של הסוכנות המדינית, סיפרה לנו רבקה כרמי,מה שממש זעזע את מדינת 'כל כבודה בת מלך פנימה' ישראל, שמישהו אשכרה איפשר לבת מלך להיות בתפקיד כה משמעותי, ולפקח על גברים.לכנס היא קוראת "כנס שעה" כדי לא להדיר את הדרת הנשים מסדר היום שלנו.

ואם בדוגמא ההיסטורית של גולדה התחלנו, נמשיך גם איתה. בזמן מלחמת יום כיפור, סיפרה לנו אחת ממשתתפות הפאנל האחרות, כל התחבורה הציבורית הושבתה כי הגברים יצאו למלחמה, מה שכמובן פגע קשות בנשים, בזקנים, בילדים (וכנראה גם בחרדים). המחשבה שהנשים יחליפו אותם לא חלפה לאף אחד בראש עד אז, וזה עוד כשראש הממשלה המכהנת הינה גולדה מאיר, אישה בכל רמ"ח איבריה.

למה סיפור זה עניין אותי? כי לפני תחילת הכנס דף נדחף לי בין הידיים, דף שראיתי כבר עשרות פעמים בפונטים שונים "אי שוויון והדרת נשים בפועל? תוצאות מדיניות האוניברסיטה בהעסקת עובדות קבלן בניקיון". כמובן שכנס כה נשי, יהיה המקום לדבר על עובדות הניקיון שהאוניברסיטה בצורה שיטתית ממשיכה לפגוע בהן, למרות שהיא כל הזמן טוענת שלא. האוניברסיטה בראשות הנשיאה רבקה כרמי.

מזכיר לנו משהו? אפילו כשאישה (אפילו, או שמא במיוחד) עומדת בראש הסולם, נשים ממשיכות להיות מופלות. הדפים מהר נאספו מהשולחנות לפי הוראתה של כרמי (אני יכולה לשער) בכל זאת, לא נעים. השאלה המתבקשת היא מהם הסטנדרטים אישה צריכה לעמוד בהם כדי לזכות בשוויון זכויות באוניברסיטה שלנו ובכלל בארץ, אך שאלה ו לא נשאלה בקול, אלא עמדה בחלל החדר. במיוחד לאור העובדה שאורחות הכנס לא הסכימו להחזיר את הפליירים המסוכנים, והשמיעו את עמדתם הכועסת בקול. הרי רק בכנס הזה נאמר לנו ש"פמיניסטיות לא מנגנות סולו אלא מנסות לשתף כמה שיותר נשים יחד איתן". אז אמרו.

דיבור על תקרת זכוכית אקדמית ופוליטית, הדרת נשים מפרסי הנובל, שיר מרגש של אורנה רב הון,נתונים סטטיסטיים שהעציבו אותנו מאוד ומשפטים כמו "כשאנחנו נראה נשים עם כישורים בינוניים ומטה בתפקידים חשובים, נדע שיש שוויון" שהצחיקו אותנו. אבל מכיוון שלא באנו לבכות או לצחוק אלא ללמוד, חשוב לנו לזכור שמאוד קל להאשים את החרדים, אבל כל החברה שלנו זקוקה לרפורמה משמעותית בתחום הזה. ויפה שעה אחת קודם.

אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבאר.

כתיבת תגובה

Scroll To Top