/ מעורבות חברתית / רוצים לעבוד בחווה?

רוצים לעבוד בחווה?

אתמול התקיים אירוע חנוכת החווה העירונית בבאר שבע – החווה העירונית הראשונה בישראל, כך נאמר. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ' היה אמור להיות שם, אך ברגע האחרון ביטל השתתפותו. ובכל זאת, לא סבלנו.

נפתח בהסבר קצר על החווה העירונית. הרעיון שעומד מאחורי תוכנית זו נקרא "כלכלה מקומית מקיימת" – מערך כלכלי אלטרנטיבי המבקש לדאוג לקהילות המקומיות, ובמקרה שלנו, להחליש את התלות בין הנגב למרכז על ידי חיזוק יוזמות מקומיות. לשם כך נעשים פרויקטים ויוזמות שונים שמטרתם לחזק את הכלכלה המקומית, ובמקביל לחזק את תחושת השייכות של התושבים למקום. החווה העירונית היא אחת מהיוזמות הללו, שנוצרה על ידי עמותת 'שבועת האדמה', עמותה שמקדמת חקלאות עירונית.

DSC_1035את החווה העירונית שבשכונה ג' בבאר שבע, התחילו להקים לפני כחמישה חודשים, לאחר שפינו המתנדבים במו ידם 70 טון פסולת בניין מהשטח. כעת, מדובר ב-5 מטר של גן ירק, בו מגדלים כרוב, כרובית, ברוקולי, קולורבי, סלרי, סלק, צנון, שעועית, תפוח אדמה ועוד. "המטרה היא למכור מזון מקומי גם לעסקים המקומיים, גם פה בדוכן בחווה וגם לתושבים", אומר לנו אדם גנסון, מנהל שותף בעמותת שבועת האדמה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של עיתון 'הבאר' ותישארו מעודכנים 

לאירוע הגיעו עשרות בודדות של תושבים. רוביק דנילוביץ', שהובטחה נוכחותו בטקס החגיגי, שלח במקומו את סגנו וככל הנראה אכזב כמה מהנוכחים. גם היריד המקומי שפורסם הסתכם בדוכן ירקות, דוכן להכנת תה, ודוכן מתלים בעבודה יד. ובכל זאת, אי אפשר שלא להתפעל מהיוזמה המקורית, מהעבודה הקשה שניכר שנעשתה במקום ומהמטרה החשובה.

אם תלכו כמה צעדים קדימה, תמצאו גינה קהילתית נוספת, קטנה יותר, המיועדת למשפחות ממרכז הקליטה בשכונה. גם היא הוקמה על ידי עמותת שבועת האדמה, וגם בה גידולים יפים וטובים. אדם מסביר את ההבדל בין שתי הגינות הסמוכות: "בניגוד לגינה הקהילתית, שהקהילה סגורה והתוצרת מגיעה לפעילים, למשפחות של הפעילים, ואולי לחברים של הפעילים, פה אנחנו רוצים למכור את התוצרת לאנשים שלא מתחברים לעבודה באדמה. מי שכן עובד איתנו או מתנדב בשכונה יכול לקבל הנחה – תלוי כמה הם DSC_1037מעורבים." על השאלה המתבקשת, מדוע לא לאחד את שתי הגינות לכדי אחת, השיב אדם כי יש שוני בין הגידולים "הרבה מהגידולים שם הם גידולים אתיופים. פה אנחנו רוצים לגדל כמעט הכל גידולים שהישראלי הממוצע מכיר".

כאמור, בפרויקטים מסוג זה, המטרה היא "להשאיר הכול בפנים". למכור את הירקות למוכר הפלאפל השכונתי, בזול, מבלי העלויות הנוספות שכרוכות בייצוא לערים אחרות כמו הובלה, שימור וכדומה, וכך לחזק את הכלכלה המקומית בלי תלות בכלכלה מבחוץ. הרעיון יפה, אך לא מושלם, אומרת לנו אחת המשתתפות "צריך מספיק היענות מצד התושבים כי המטרה היא לעשות משהו שבא מבפנים, שמחזק את המקומי. לא מספיק שמתנדבי העמותה באים לעבוד".

ואכן, שיתוף פעולה מצד תושבי האזור הוא הדבר היחיד שיכול להבטיח קידומו של פרויקט זה, בו כל מי שרוצה יכול להשתתף. רק לפני שלושה חודשים סיקרנו יוזמה של סטודנטים מהקורס "אפריקה ואקטיביזם" שבמשך מספר ימים שיפצו את הגינה הסמוכה, במטרה להפוך אותה לגינת משחקים ותבלינים שתספק תעסוקה לילדי השכונה. כיום כבר ניתן לראות שאת מה שהתחילו הסטודנטים, הילדים לא המשיכו, והגינה שוב מלאה בצמחיה רבה, המשתלטת על המקום.

DSC_1038מצידו של אדם גנסון, הדברים לא נראים בלתי אפשריים, והאופטימיות ניכרת. הוא מצפה שהמודל הכלכלי הזה, יביא לכך שהחווה תעסיק את עצמה משנה לשנה, וכבר מתכנן תוכניות להמשך: "אנחנו הולכים גם להקים פה חממה, שנגדל בה ירקות לסלט ישראלי – עגבנייה, מלפפון, פלפלים". המטרה טובה, השאיפות גדולות, הברוקולי טעים, השאלה היא כמה זה באמת יעיל?

 

אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבאר.

One comment

  1. נראה ממש טוב. נקווה שלא ישחיתו להם

כתיבת תגובה

Scroll To Top