/ דעות / שלילי בקולנוע

שלילי בקולנוע

בלי ששמנו לב הפך הנגטיב, הקולנוע של האוניברסיטה, ממוסד סטודנטיאלי שאפשר למצוא בו סרטים שמעניינים את כלל הסטודנטים ולא רק את חובבי הסרטים הזרים/ האיטיים/ המשעממים, לסינמטק. אז מי שרוצה להעביר ערב קליל עם איזו קומדיה או סרט פעולה מהזמן האחרון, אולי עדיף שיחפש חבר שיש לו VOD.

הנגטיב, למי שלא יודע, הוא הקולנוע של האוניברסיטה. הרעיון המקורי היה לקחת אולם הרצאות (בבניין 26) ולהקרין בו סרטים מוזלים בערב, כשאין הרצאות והאולם פנוי. רעיון מעולה. אבל לצערנו בזמן האחרון הנגטיב מקרין אך ורק סרטי "איכות", במובן המשעמם והמיושן של המילה.

צילום: mconnors

צילום: mconnors

לפני שבועיים הלכתי לסרט "ג'יי אדגר". בהתחלה זה היה נראה מבטיח: ליאונרדו דיקפריו בתפקיד ראשי תחת שרביטו של קלינט איסטווד הבמאי. מהרגע שנכנסתי הדקות עברו כמו שעות, והסרט הארוך במילא (מעל שעתיים וחצי) עייף אפילו את שני בני ה-50 פלוס (מהסגנון של השומעים החופשיים במחלקה להסטוריה) שישבו מאחוריי.

אז תגידו שנפלתי על סרט לא טוב. הבעיה היא שזה הסרט הכי נורמלי שמציעים בנגטיב בשבועות האחרונים. מה קרה? חסרים סרטים חדשים מעניינים במקום "התפרצות" משנת 95' שכבר הפסיקו לשדר אותו בשידורים חוזרים ב'הוט' וב'יס'? או "חנות קטנה ומטריפה גרסת הבמאי" שאולי נחשב סרט קאלט בקרב הבמאים חובבי ההיסטוריה של הקולנוע, אבל ממש לא מדבר לסטודנט הסביר?

לא יכול להיות שהקולנוע של האוניברסיטה, שאמור לשרת את כלל הסטודנטים יקרין רק סרטים ישנים או לא מוכרים או את "הערת שוליים". ולא כל יום מתחשק לי להעביר ערב עם סרט דוקומנטארי על עובדי הקבלן בים המלח. לא כי זה לא חשוב, סתם כי לפעמים בידור נטו הוא לא מילה גסה.

והמצב העגום הזה יכול להשתנות. האמת היא שבשנה שעברה, מצב הסרטים היה אחר לגמרי, ובהתאם גם האווירה השתנתה. קחו לדוגמא את ההקרנה של "זוהי סדום" – אחד הסרטים המצחיקים שראיתי. אבל לא בגלל שהוא כל-כך מוצלח, אלא בגלל הקהל השמח והאנרגטי שמילא את האולם. אותו הדבר היה גם ב"בדרך לחתונה עוצרים בבנקוק" ואפילו ב"חתולים על סירות פדלים" ההזוי. קהל הסטודנטים הוא קהל מדהים, ואנחנו רואים את זה בכל המסיבות, אירועי האגודה וההופעות בבאר שבע. תנו לנו ליהנות מהקהל הזה גם בקולנוע של אגודת הסטודנטים.

אז הגיע הזמן שהנגטיב יחזיר את הסרטים הישנים לארכיון הסינמטק, ויתמקד בסרטים חדשים שמוקרנים בקולנוע. אין בעיה שמדי פעם ירימו ערב קאלט לאיזה סרט קלאסי, אבל לא יותר מפעם בשבועיים. הסרטים אמורים להתאים לכולנו, או לפחות לרובנו, ומה לעשות שסרטים יפנים על אומנות הקבורה בתכריכים הם לא בדיוק הכיוון של דייט מוצלח.

הייתי שמח לעשות מנוי בקולנוע סטודנטיאלי, שמקרין סרטים חדשים במחיר יותר מוזל, אבל מה לעשות – הנגטיב פשוט לא מספק את הסחורה. בשביל סרט מוצלח או שניים בסמסטר לא עושים מנוי. מקסימום מגיעים פעם אחת, חוסכים את שאר בכסף של המנוי ופשוט נרדמים בבית מול שידורים חוזרים בחינוכית 23.

הגיע הזמן שהנגטיב יצא מהסרט שהוא חי בו.

 

לא הסכמתם עם דעה זו? לכתבה הנגדית לחצו כאן

 

אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבאר.

כתיבת תגובה

Scroll To Top