/ דעות / תל אביב, הנה אני בא?

תל אביב, הנה אני בא?

הנה נגמרה לה עוד שנה. הקיץ הגיע, ואיתו החום, האבק, ולרבים מאיתנו גם – סיום הלימודים. כן חברים, לחלק מאיתנו, החגיגה הסתיימה. שלוש, או ארבע (או שמונה) שנות הלימוד המהנות באוניברסיטה, שלא היו שלמות ללא חיפושי דירות מייגעים ברחבי באר שבע, להיתקע כמה עשרות פעמים ברכבת בדרך למרכז, והרבה ארוחות ערב עם חברים, נגמרות.

ומה עכשיו?

באר שבע, על אף היתרונות הרבים שלה, הייתה ונותרה עיר אוניברסיטאית. משמע, אנחנו באים, מתאקלמים, לומדים ליהנות מהייחוד, מהמרחק מהבית, מהסביבה המדברית, מאווירת הקיבוץ העירוני שהסטודנטים בעיר מכירים היטב, מנסים ללמוד, ובסופו של דבר (ובעזרת השם) – מסיימים עם תואר

צילום: אילנה שקולניק

צילום: אילנה שקולניק

ביד.

ואז אנחנו נדרשים לאותה שאלה מתסכלת, וכמו בכל סדרת טלוויזיה מצליחה שמתקרבת אל הסוף שלה, בפרקים האחרונים כבר אפשר להרגיש את הרוח מתחילה לנשב בכיוון אחר, חדש: השותפה שלכם מצאה דירה ברמת גן, ופתאום מהללת את הספה שקיללה במשך שנתיים רצופות (היא לא מתכוונת לקחת אותה בהובלה). הבחור שעבד אתכם במשמרת בבית הקפה נעלם יום אחד (וסיפורים מודאגים מספרים שהוא עבר לירושלים). בכל מקום שאתם לא מסתכלים, משהו משתנה, מישהו עוזב, מישהו מגיע במקומו.

כן, לכל דבר טוב יש התחלה אמצע וסוף, ולאלה מאיתנו שהגיעו לסוף (לימודיהם), אין ברירה אלא להסתכל על הברירות שעומדות בפניהם, על ההתחלה החדשה שמחכה מעבר לפינה.

ומהן האפשרויות באמת?

בישראל, כמו בישראל, המחשבה האוטומטית שעולה בראש של מי שמחפש דירה/כיוון/חיי מין סוערים היא תל אביב. העיר הגדולה, עם התרבות והאומנות, המפגינים המדליקים והמיוזעים ברחובות רוטשילד בקיץ, דירה במגדל YOO או POO, וימים ארוכים ומאושרים של שיזוף בים. ובכן, כשהקיץ כאן במלוא עוזו, ההמלצה הכי טובה שאפשר לתת היא: תחשבו פעמיים.

תל אביב היא עיר מרתקת ומעניינת, עם המון ריגושים. אבל בקיץ בעיקר, הרבה מהמאפיינים האחרים שלה באים לידי ביטוי: החום הבלתי נסבל בשילוב עם לחות מפלצתית, מחירי שכירות הזויים שמאפשרים לך לשכור חדר שירותים עם מזרון במחיר שבבאר שבע יכולת לקנות וילה, מקקים, עכברושים, בעיות דמוגרפיות/ חברתיות/ פוליטיות/ סתם קשה למצוא בה חניה בכל שעה ויום שהם.

אם יש משהו שהשהות בבאר שבע מוכיחה, הרי זו העובדה שלגור בה – זאת חוויה אדירה. רובנו לא נולדנו בעיר, והגענו אליה מכל רחבי הארץ. ודווקא פה, בלב המדבר, נוצרה עיר הסטודנטים המהנה והמגוונת ביותר בישראל. עכשיו, כשחלק מאיתנו עומדים להיפרד מהחוויה הסטודנטיאלית ומהעיר שאירחה אותנו ברוחב לב, אולי כדאי שנקדיש עוד מחשבה לאן פנינו מועדות. ההתנסות בחוויה אחרת של סטודנטיאליות, פתחה, לפחות בפני, את אופק האפשרויות של 'מה ניתן לעשות איפה'. הריחוק מהמרכז מסייע לפעמים ליצור אווירה, מסגרות ופתרונות, שדורשים מאיתנו לעבוד קצת יותר קשה ממה שהיינו מעדיפים – ולהרוויח יותר ממה שציפינו.

אם באר שבע מייצגת את האלטרנטיבה לצעירים: עיר מרוחקת מהמרכז, עם תנאי התחלה לא קלים, שפורחת ומייצרת עבור הצעירים שמעבירים בה שנים חשובות של חיים ועיצוב האישיות שלהם, שמכילה בתוכה מגוון גדול מאוד של דעות פוליטיות, תחומי עניין, וביטוי אישי – יש לפריפריה שלנו, לצפון, לדרום, וגם למרכז המרוחק מתל אביב, הרבה מה להציע לנו.

או שניפגש בים בחוף בוגרשוב.

 

נכתב על ידי נבו שנער

אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבאר.

 

כתיבת תגובה

Scroll To Top