או אה מי זה בא, ראש הממשלה הבא?

בעוד אנו עסוקים בלימודים ובחיי חברה סטודנטיאלים, יש באוניברסיטת בן גוריון מי שמתעסקים בפוליטיקה, חבורת סטודנטים שחשוב להם להשפיע כבר בגילם הצעיר. יצאנו לבדוק את תופעת התאים הפוליטיים, ואולי לגלות את חברי הכנסת של העתיד.

אוניברסיטת בן גוריון ידועה בחיי החברה המהוללים שלה. סטודנטים מכל רחבי הארץ באים ללמוד פה בשל הדימוי החברתי שנוצר לאוניברסיטה, אך לצד הפאבים, המסיבות וימי הסטודנט, יש גם פוליטיקה, וסטודנטים שפעילים בתאים מפלגתיים או חוץ פרלמנטרים באוניברסיטה. דיברנו עם כמה מהנציגים הבולטים של התאים באוניברסיטה, על מנת להבין לעומק מה בדיוק הם עושים.

חברי תנועת 'אם תרצו'. צילום: איתן קנז

בועז זעירא, תלמיד שנה ג' במחלקות להיסטוריה ומדינת ישראל, עומד בראש תנועת 'אם תרצו' באוניברסיטת בן גוריון, שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה. ל'אם תרצו' יש באוניברסיטה כ-50 פעילים. מדובר בתנועה א-מפלגתית, שקמה כתגובה לתנועות בארץ ובעולם שמחו נגד ישראל. על אף התפיסה הרווחת בקרב הציבור, בועז טוען שהתנועה אינה מגדירה את עצמה כימין "התנועה פונה לכל ציונות באשר היא, בין אם זה בגין מימין או בן גוריון משמאל", וכי קיים רצון לשלב מיעוטים בתנועה, כולל ערבים, כל עוד הם גרים בארץ, תורמים למדינה ועובדים.

את 'אם תרצו' אולי תזכרו מהפגנת המחאה שקיימו ערב הרצאתה של חנין זועבי באוניברסיטה במסגרת סדרת "שיחות על ישראליות", תחת הטענה שמי שאינה רואה עצמה כישראלית לא ראויה להשתתף בשיח זה. מקרה מפורסם נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו הינו הביקורת החריפה של התנועה כנגד התכנים המועברים על ידי המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, שלטענתם מציגים רק את הצד השמאלי של המפה. על המקרה, שעורר הדים באקדמיה הישראלית, מסביר בועז שמטרתם לא הייתה לסגור את המחלקה, "הרצון היה שהמחלקה תעשה בדק בית ותתקן את הליקויים". כיום, מנסה התנועה לקדם פעילויות חינוכית על מורשת טרומפלדור, בגין ועוד אישים בכירים בציונות.

מטעם תא בל"ד

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של עיתון 'הבאר' ותישארו מעודכנים 

תא נוסף שהצטרף לאחרונה לנוף האוניברסיטאי הוא תא בל"ד, התא של המפלגה הערבית המזוהה עם חברת הכנסת חנין זועבי. דיברנו עם ראפת עואישה, סטודנט שנה א' להיסטוריה וחינוך, המתפקד כיו"ר התא באוניברסיטה שסיפר לנו כי מדובר בתא הפוליטי היחיד המייצג את האוכלוסייה הערבית באוניברסיטת בן גוריון. הוא נפתח רק לפני חודשיים, וכבר מונה כ-20 סטודנטים. התא דוגל ותומך בערכי המפלגה, מדינת דמוקרטית לכל אזרחיה, יהודים וערבים כאחד. התא שם דגש על דיבור בשפה הערבית במהלך הישיבות שלו, ואף מעירים לסטודנטים שמשתמשים בעברית או באנגלית במהלך הישיבה, אך כפי שמציין ראפת "במידה ויהיה ביקוש, נדבר גם בעברית".

אחד מן הנושאים שכואבים ללבו של ראפת הוא היחס כלפי הערבים באוניברסיטה, כך למשל הוא מספר כי מחלקת הביטחון שואלת אותם שאלות רבות, וכי ישנם סטודנטים יהודים שמסתכלים עליהם באופן שונה. ראפת אומר "אנחנו יודעים להחזיר תשובה למי שפונה אלינו בגזענות". את תנועת "אם תרצו", מגדיר ראפת כ"גזענים" המנסים להשתיק את השמאל וליצור מדינה ימנית, אך מקווה שיצא להם להיפגש בעתיד, "מפגש כזה יהיה מעניין לשני הצדדים".

מטעם תא אופק

את התא הבא אולי תכירו מאירועים חברתיים כמו התנדבות בבית חולים "סורוקה" או הרצאות של ח"כים ממפלגת העבודה שנערכו השנה. את כל אלה ארגן תא אופק, המזוהה עם מפלגת העבודה וקיים באוניברסיטה משנת 2009. מאיה נורי, תלמידה בשנה ב' במחלקות לפסיכולוגיה ולפוליטיקה וממשל, משמשת כמזכירת תא אופק, המונה כעשרים פעילים. לטענתה "לתא מפלגתי יש כוח וגב פוליטי, ניתן לקדם דברים אשר יקרים לליבנו". הדבר הראשון שהתא מנסה לקדם הוא אקטיביזם סטודנטיאלי "המצב כיום שרוב הסטודנטים אדישים" אומרת מאיה. בנוסף לכך, הם פועלים לבלימת עליית המחירים של הדירות השכורות בבאר שבע. בבחינת חברי התא, סוגיה מעניינת שעולה היא שאין ייצוג בתא לאוכלוסייה הערבית, עובדה מפתיעה לנוכח הרצון של התא לקדם את הסכם השלום ולעודד הידברות בין הצדדים. על כך אומרת מאיה כי היא מקווה לקיים שיתוף פעולה עם האוכלוסייה הערבית בעתיד.

בקמפוס קיימים תאים נוספים כמו "הבית היהודי" "יש עתיד" ותנועת "one voice". אין ספק שכל מי שיחפוץ בכך, יוכל למצוא לו תא פוליטי שתואם את ערכיו. לא מעט פוליטיקאים התחילו את הקריירה שלהם בפעילות הסטודנטיאלית, החל משרים ותיקים כמו סילבן שלום וישראל כץ, דרך חברת הכנסת גילה גמליאל שהייתה יו"ר אגודת הסטודנטים כאן בבן גוריון, ועד חבר הכנסת הצעיר איציק שמולי, שהיה עד לא מזמן יו"ר התאחדות הסטודנטים. מי יודע, אם החבר'ה איתם דיברנו יכנסו לפוליטיקה אולי יש לנו סיבה להיות אופטימיים.

אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבאר.