אנחנו דור הקסאמים

מטחי הרקטות שסופגים תושבי ישראל בשבועות האחרונים הם רק טעימה מהמציאות הקשה שחווים תושבי הדרום זה שנים. מציאות זו, שהפכה להם זה מכבר לשגרה, הובילה מספר צעירים מיישובי עוטף עזה והסביבה להקים את ארגון "דור הקסאמים" המתמקד בהעברת תרומות לחיילי צה"ל.

הארגון, שהוקם עוד בימי מבצע "עמוד ענן" (2012) ופעל אז במתכונת מצומצמת, הינו יוזמה של צעירים תושבי הדרום, בעיקר ממכללת ספיר ואוניברסיטת בן-גוריון. הארגון שם לו למטרה לעזור ולחזק את חיילי צה"ל באמצעות העברת תרומות מכל רחבי הארץ לחיילים בדרום. כעת, מראשית מבצע "צוק איתן", חזר הארגון לפעילות מלאה.

מתוך דף הפייסבוק של "דור הקסאמים"

חברי הארגון מספרים כי הירתמות האזרחים היא מדהימה: חמ"ל הארגון למשל, הממוקם במושב הודיה, הינו מחסן שנתרם על-ידי אדם פרטי, וכאשר עולה הצורך בנהגים ישנה היענות תוך דקות ספורות עד חצי שעה מרגע פירסום הבקשה בפייסבוק. בין המתנדבים בארגון ניתן למצוא ילדים בני 16 כמו גם חיילים בחופשה וקשישים. "אפשר לעזור בהרבה דרכים" אומרת זוהר קוסקס, סטודנטית לשנה א' בפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון שמתנדבת בפרויקט, "יש הרבה עבודה בחמ"ל בסידור המשלוחים ובהסעתם לחיילים, אך ניתן גם לעזור מהבית דרך הבאת תרומות, עזרה ביצירת קשר עם בעלי רכבים, וכן בפירסום הארגון".

הארגון מונה כיום כחמישים רכזים הפרושים ברחבי הארץ וכן מתנדבים רבים בחמ"ל הארגון ובדרכים. מתחילת המבצע הנוכחי הצליחו המתנדבים להגיע לכ-25,000 חיילים כאשר מדי יום יוצאים בין עשרה לעשרים משלוחים וכן מספר שיירות של רכבים מדי לילה.

שמו של הארגון, "דור הקסאמים", מעיד במידה רבה על תחושותיהם של חברי הקבוצה. "אנחנו דור שחווה מדי יום קסאמים כבר שנים" מסביר נריה עמר, אחראי יחסי הציבור של הארגון, "היינו רוצים להיות דור הוואטסאפ או דור הפייסבוק, אך לצערנו אנחנו דור הקסאמים". הארגון נמנע מלהיקשר לאג'נדה פוליטית ואף סירב להצעות לשיתוף פעולה מטעם מפלגות שונות כדוגמת "הליכוד" ו"הבית היהודי". הם מבהירים כי הם אינם תנועת מחאה ואינם מעוניינים לקחת צד פוליטי, "אנחנו בסך הכל רוצים קצת שקט" הם מסבירים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של עיתון 'הבאר' ותישארו מעודכנים 

את ימי הפעילות מעבירים המתנדבים בין מוטבציה אדירה לקושי בהתנהלות נורמטיבית בשעה שהמצב אינו נורמטיבי כלל. הם מסבירים כי ידיעות רבות מגיעות לאוזניהם עוד בטרם פורסמו בכלי התקשורת לאור הימצאותם בשטח. כך למשל הידיעה אודות מותם של חיילי גולני השפיעה על המתנדבים אשר רבים מחבריהם נמצאים בין הלוחמים. "לא הצלחנו להמשיך לעבוד כרגיל" מספר נריה, "כולם ישבו מבואסים ובוהים בתקרה".

גם התקרית המצערת מהשבוע שעבר, בה נהרג דרור חנין ז"ל בעת שחילק מזון לחיילים, לוותה בשעות של פחד וחרדה. "התקשרנו לכל מי שבשטח והקפצנו את כולם חזרה. לא כולם ענו והיה חשש רב שמדובר במישהו משלנו" משחזר נריה. "היה מפחיד לחשוב שזה יכול לקרות גם לנו" מסבירה זוהר, אולם היא ממהרת להוסיף כי הארגון נוהג בצורה מאוד זהירה ואכן בעקבות התקרית הוחמרו ההנחיות בארגון כך שאף רכב לא יוצא בלילה לבדו והיוצאים לשטח הינם בגילאי 18 ומעלה.

חברי הארגון מספרים כי הם מקבלים תגובות חמות רבות, הן מצד החיילים והאזרחים והן מצד אמהות המתקשרות להודות בבכי על התרומה שהגיעה לבנם. "היה מקרה בו דודתי רצתה לעזור והחליטה להכין מאה סנדביצ'ים למען החיילים" מתארת זוהר, "היא עמלה על כך שבע שעות וכאשר קיבלו זאת החיילים התקשר אליי ידיד טוב שבמקרה היה באותה הפלוגה כדי להודות. הם אמרו שזה הדבר הכי טוב שקרה להם והלוואי והיינו יודעים כמה טוב זה עושה להם".

גם תגובות שליליות יש בנמצא, בניהם כאלו שמוחים על פעילות הפייסבוק הענפה, פירסום תמונות עם חיילים, וכן אמירות על כך שהארגון הינו "פופליסטי" מדי, דבר אותו מתקשה נריה להסביר. הוא מציין כי "לאנשים תמיד יהיה מה לומר" ומוסיף כי דווקא פעילות הפייסבוק הענפה קריטית להצלחת הארגון. באשר לעתידו של הארגון בתום המבצע, נריה מסביר כי הם לא מקדישים לכך מחשבה. "הכי חשוב כרגע זה שאנשים יצטרפו לדף הפייסבוק שלנו כי ככל שנגיע ליותר אנשים כך נגיע ליותר חיילים".

לדף הפייסבוק של הארגון, בו מתבצעים התיאומים, וניתן למצוא מידע אודות נקודות איסוף התרומות ואפשרויות סיוע לחצו כאן

אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבאר.