הבחירות ליו"ר האגודה: "כשר אבל מסריח"

מועצת הסטודנטים נבחרה על ידינו כדי להשמיע את קולנו, ולייצג אותנו נאמנה. בשבוע שעבר בחרה מועצת הסטודנטים את יו"ר האגודה הבא, האם באמת קולנו נשמע?

ביום שלישי ה-22/04/14 נערכו בבית הסטודנט הבחירות ליו"ר אגודת הסטודנטים. שלושה מתמודדים היו שם: יו"ר האגודה המכהן אבי בן הלל, אדם פארס, חבר מועצת הסטודנטים לשעבר, ולביא גוטקינד, סטודנט לתואר שני. התוצאות כבר ידועות: בן הלל נבחר ברוב של 22 מתוך 28 קולות. כעת טוענים השניים האחרונים כי אופן הבחירה לא היה חוקי ולא התנהל לפי תקנון אגודת הסטודנטים.

פורום מועצת הסטודנטים בבחירות לראשות האגודה.

על פי התקנון, בעת הליך בחירת מועמד בפורום המועצה, מקבל כל מועמד זמן קצוב כדי להציג עצמו. לאחר מכן נערך סבב שאלות על ידי חברי המועצה והקהל, ולבסוף, סבב דיון שלא בנוכחות המועמדים ולאחריו ההצבעה. אלא שבבחירות האחרונות לא קיבלו הנוכחים בקהל אפשרות לשאול שאלות בשלב הצגת המועמדים, ורק לבסוף, לאחר שלב הדיון (שהסתיים כמה שעות מאוחר יותר), אפשרה המועצה למספר נציגים בקהל "לומר את דברם".

בשלב זה, אומרים גוטקינד ופארס, עלו לדוכן הנואמים בעלי תפקידים באגודת הסטודנטים אשר עובדים ישירות מול בן הלל במהלך השנה, ודיברו בשבחו. בדבריהם הסבירו לחברי המועצה מדוע יש לבחור בבן הלל וחלקם אף ציינו מדוע אין לבחור באחרים. "אתם מחליטים על עתיד של כל כך הרבה סטודנטים, תדברו איתנו" אמר אחיה שץ, ראש מדור הסברה באגודת הסטודנטים.

בעקבות זאת פנו גוטקינד ופארס לוועדת הביקורת, המוסד שבפניו ניתן לערער על החלטות ועדת הבחירות, וביקשו לבטל את תוצאות הבחירות ולקיים בחירות חדשות תחת הטענה שנעשתה עבירה חמורה על נוהל בחירת בעל תפקיד באגודה על ידי פורום המועצה וכן שהתנאים של כל המועמדים לא היו שווים "מאחר והיו"ר המכהן הביא איתו פיזית ממליצים, שראו לנכון לדבר רגע לפני ההצבעה של חברי המועצה", כך כתבו השניים, והוסיפו כי עובדת היותם של הממליצים עובדי אגודה הינה "דבר המעצים את חומרת העניין."

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של עיתון 'הבאר' ותישארו מעודכנים

יו"ר ועדת ביקורת, איתי בן יאיר, ענה לנו בתגובה: "עוד אין לי תשובה שהיא פורמאלית וסופית. כרגע אני מוצא יותר תימוכין לזה שהקהל צריך לדבר בישיבות מועצה, גם בישיבת המכרז…". ובכל זאת, מספר לנו גוטקינד, כי בן יאיר אמר לו באופן ישיר ש-98% שהערעור שלהם יידחה, ואף הוסיף ואמר באותו נושא: "זה כשר, אבל מסריח".

גם אם יוחלט שאין מקום לבחירות חדשות, נשאלת השאלה אם וכיצד נוכחותם של חברי אגודת הסטודנטים השפיעה על בחירתם של חברי המועצה. בשיחות שערכנו בטרם הדיון, התייחסו חברי מועצה שונים למועמדים ותשובה שחזרה על עצמה הייתה כי הם עדיין לא החליטו במי יבחרו. כך למשל אמר לנו ח"מ אורי פרידלנד: "התרשמתי ששלושת המועמדים באו מוכנים, שהם עשו שיעורי בית, כל אחד רואים שהוא בא עם הגישה שלו, כולם באו ממקום ערכי כך אני מאמין, ממקום שרוצה לעשות לטובת הסטודנטים…".

כששאלנו אותו אם חוסר הניסיון של פארס וגוטקינד באגודת הסטודנטים יכולים להוות מכשול עבורו בבחירתם, השיב: "לא , זה לא דבר שהפריע… הם גם באו מניסיון. אחד בא עם ניסיון של צבא, אחד בא מניסיון יותר של מאבקים חברתיים, ונראה לי שזה קרב שווה." השאלה שנותרת כעת היא אם לנוכחותם ודבריהם של עובדי האגודה הייתה השפעה על הלך רוח זה, ולפיכך על תוצאות הבחירות, אשר כאמור הסתיימו ברוב מוחץ לטובת בן הלל.

חשוב לציין כי בעת הדיון על המועמדים, עוד בטרם עלו עובדי האגודה לדוכן הנואמים, נראתה תמיכה רבה בבן הלל בקרב חברי מועצה, וחלקם אף הודיעו באופן גלוי כי יצביעו לו, אך לצד זאת, כאשר עמדו סוגיות בעייתיות בנושא כהונתו על הפרק נדמה שהן לא זכו למענה מספק. כך למשל כשהחלה חברת מועצה לספר על אינפורמציה שקיבלה שלטענתה גרמה לה לחוש חוסר אמינות אצל בן הלל, עצרה מזכירת המועצה, גל פינסלר, את השיחה באומרה כי היא "לא רוצה להיכנס לזה". התייחסות נוספת של חברי מועצה על קשיים שחוו בשנה האחרונה בקידום יוזמות ורעיונות מול בן הלל, זכו להתייחסות מטעם חבר מועצה נוסף שאמר: "אם עובדי אגודה מעידים שהייתה שנה פורייה וטובה לסטודנטים, אני חושב שאפשר להבליג על חלק מהדברים…"

מתוך דברים אלו, לצד העובדה שבהמשך הדיון אמר ח"מ נוסף במפורש כי יש לו מידע ממקור ראשון לפיו: "יש אנשים שפוחדים להצביע נגד בן אדם מסוים כי הם מפחדים שאם יבחר הם יתנכלו לו", עולות השאלות האם היו חברי מועצה שעשו בחירתם מתוך חשש להצביע למועמד אחר, כפי שמשתמע מדבריו של חבר המועצה, וכמובן האם נוכחותם של עובדי האגודה אכן השפיעו על החלטתם זו.

בסופו של דבר עובדי האגודה אמרו את דברם. נראה כי חברי המועצה, גם אלו שדיברו בשבחי המתמודדים כמה רגעים קודם לכן, שינו את דעתם, והפור נפל. אמנם לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי מה היה הגורם שהשפיע על החלטתם, אך בינתיים, עד שתתקבל ההחלטה הסופית, על כל חבר מועצה לשאול את עצמו אם החלטתו נבעה ממה שהוא מאמין בו, ממה שהוא חושב שיהיה הכי טוב לסטודנטים, או שמא היא לוותה במניעים נוספים. ואם כך הדבר, האם יהיה מי שיקום ויעז לומר זאת בקול רם?

השתתפה בהכנת הכתבה: ניקי גוטמן