היום שבו מחקתי את הפייסבוק

זה נמצא בכל מקום, ואם בעבר היה נדמה לנו שזה משפר את איכות חיינו, כיום כולנו כבר מבינים שטעינו במידה כזאת או אחרת. הטכנולוגיה הורסת אותנו באופן שיטתי. אנחנו יושבים עם חברים בפאב או במסעדה ולא מדברים איתם. במקום, אנחנו מסתכלים על תמונות, מדפדפים בין הודעות ומבזבזים את רוב הזמן שלנו עליה.

מכירים את "הציור השבועי לילד"? בעבר היינו מחפשים את הילד שנעלם, החתול, הכלב או הדודה. בציור השבועי האחרון שפורסם עזרנו למצוא את, שימו לב, האייפד. אבוי. השבוע הייתי עם חבר בטיול והיו לו רק 20% סוללה באייפון. הוא נראה אבוד לחלוטין. אכן, מצב חירום.

ומה לגביי ההשלכות החומריות? בתור גבר ממוצע וסטודנט תפרן, הבגדים שלי בדרך כלל לא שווים יותר מידי. אבל מידי יום יש לי בכיס חפץ בשווי אלפי שקלים. כן, הוא שלי ואני אוהב אותו מאוד. מידי יום אני נוהג ללטף אותו ולקנות לו אביזרים שונים שיגרמו לו להראות אופנתי וישמרו עליו. פעם גנבו לי אותו, וזה היה אחד הדברים העצובים ביותר שחוויתי. מעבר להפסד החומרי, חשתי אובדן של חפץ שאני לגמרי תלוי בו. יש לי חברים שנמחקה להם רשימת אנשי הקשר. גם במקרה הזה, מדובר באובדן של ממש.

מבחינה בריאותית לא צריך להיות דוקטור כדי לקבוע שלא מדובר בדבר חיובי. לי באופן אישי בהייה רצופה באייפון גורמת לכאבי ראש, סחרחורות ובמקרים קיצוניים גם לטשטוש בראייה.

חשוב לי להדגיש, אינני יפה נפש (אם כי חברה שלי טוענת שיש לי נפש של ברבור).יש לכם עסק עם משתמש כבד שמחובר לאייפון 24/7 ודופק "ריפרשים" לפייסבוק ולמייל עשרות פעמים ביום. כמו רבים מכם, גם אני ראיתי את הסדרה "מראה שחורה" ונבהלתי. אבל זה לא גרם לי לשנות משהו בהרגלי צריכת הטכנולוגיה שלי.

אבל רגע מכונן אחד בחיי גרם לי לקום (לפחות במובן הפואטי) ולעשות מעשה. היה זה יום בהיר אחד שבו ישבתי לתומי על הפייסבוק. גללתי, הצצתי, נכנסתי לקבוצות, אישרתי חברויות, צפיתי בנוטיפיקיישנס ודחיתי הזמנות למשחקי פוקר. ואז, תוך כדי, מבלי לשים לב, נכנסתי לפייסבוק גם מהאייפון. כשהבנתי מה עשיתי, הזדעזעתי עד כדי כך שלא עשיתי כלום. פשוט ניסיתי לעכל את מה שקרה.

אינני מאמין בנקיטת פעולות קיצוניות, לכן יצאתי מנקודת הנחה שאת האייפון אני כנראה לא  אשמיד. בכל זאת הוא עוזר לי בניווטים בכבישי הארץ, בשליחת מיילים וגם אם לפעמים אני שוכח – מדובר גם בטלפון. אחר כך עברה במוחי המחשבה למחוק את הפייסבוק. לא אשקר, ביטלתי אותה כעבור אלפית השנייה, ובסופו של דבר החלטתי למחוק את האפליקציה של הפייסבוק מהאייפון.

אתם מוזמנים לצחוק עליי, אבל אני מרגיש שאם הקרב מול הטכנולוגיה מוכרע מראש, אני לפחות לא מרגיש מובס. עכשיו הטלפון שלי מצפצף ומהבהב הרבה פחות. צעד קטן בשבילי, צעד גדול לציבור המכורים. אולי זה לא יציל אותי מכל הרעות החולות שמניתי, אבל כנראה שהרווחתי ביושר קורט הרגשה טובה וקמצוץ חיים נינוחים יותר. אה כן, ואם אהבתם, תפרגנו באיזה לייק, אה?