"השקר כה קל והאמת כה כבדה"

בשבוע שעבר הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון קיבלו שלושה אימיילים רשמיים מבכירי האוניברסיטה, שקוראים לסטודנטים לשמור על איפוק, תוך התעלמות מכך שמדינת ישראל מותקפת מבפנים ומבחוץ, ובפרט בישובים הסמוכים לבאר שבע. מישהו יכול לשער למה?

המכתבים נשלחו לסטודנטים מטעם דיקן הסטודנטים, הפרופ' משה כספי; נשיאת האוניברסיטה, הפרופ' רבקה כרמי ויו"ר אגודת הסטודנטים, אבי בן הלל, בעקבות אירועי השבוע האחרון ובפרט אירוע כתובות הנאצה ומכתבי האיום במעונות הסטודנטים. נכון לשעה זו, לא ידוע מי כתב את הכתובות, אך הדבר המפתיע בנושא הוא שבעוד ציור על הקיר

צילום מתוך דף פייסבוק של סטודנטית ערביה באוניברסיטת בן גוריון

ומכתב עוד לא הרגו או פצעו אף אחד, באוניברסיטה התייחסו לכך כמקרה חריג ברמה כזו שהיינו צרכים לקרוא עליו בשלושה מכתבים נפרדים. מפאת קוצר היריעה, אתייחס למכתבה של נשיאת האוניברסיטה, שבין היתר כתבה ש"לא ניתן לאף אחד להפר את אווירת הדו קיום והביטחון האישי של סטודנטיות וסטודנטים ולא נסבול שום תופעה של חוסר סובלנות בקמפוס".

אמירה זו מעלה תהיות רבות. בזמן שהמדינה בוערת, יערות נשרפים ואנשים נחטפים ונרצחים, מניין השיח על דו-קיום צץ? ועל איזה בטחון אישי מדובר? בשבוע האחרון כולנו ראינו איך סטודנטים ערבים מהאוניברסיטה, אותם סטודנטים שיושבים על ספסלי הלימודים לצידנו במהלך השנה, מעלים לדפי הפייסבוק שלהם סרטוני תעמולה מטעם החמאס, ודברי שנאה והסתה נגד היהודים והמדינה. בזמן שאני התיידדתי ועזרתי ל"חבריי" הערבים באוניברסיטה, הם העלו פוסטים של שנאה בפייסבוק. משפטים כמו: "מסוכן להיות ערביה בישראל מכיוון שהיהודים מחזיקים סכינים ואקדחים בכיסים", סרטוני תעמולה שעל ידם כתוב שחיילי צה"ל הם טרוריסטים, תמונות פרופיל עם דגל פלסטין ותמונה של כיפת הסלע ומעליה טיפות של דם וחוט תיל- כל אלה הם סקירה קטנה בדפי הפייסבוק של הסטודנטים הערבים באוניברסיטה. מדובר בכבוד חד צדדי, שנוצר עקב המצב העגום באוניברסיטה בו מרצים ובכירים מרשים לעצמם להביע את דעותיהם הקיצוניות, והסטודנטים הערבים מרגישים בנוח להביע דעותיהם בגלוי כי אין מי שיבוא אליהם בטענות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של עיתון 'הבאר' ותישארו מעודכנים 

פרופ' כרמי מצהירה שהיא איננה מוכנה לסבול "חוסר סובלנות בקמפוס", אבל תחת משמרתה נשמעות מפי מרצים אמירות חסרות סובלנות, כמו "תג מחיר ונוער הגבעות הם כינויים מתוקים למפלצת שהגיע הזמן לקרוא לה בשמה: קבוצות ניאו נאציות עבריות…". אמירה אשר, כפי שפורסם באתר מעריב, נאמרה לפני כחודשיים באירוע בתל אביב מפיו של עמוס עוז, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון. גם קריאה לעולם "לעזור לשבור לנבלות האלו (לפעילי הימין – נ"ג) את המפרקת", נשמעה בעבר מד"ר ניר אייל, מרצה במחלקה לכימיה, שכתב זאת בעמוד הפייסבוק שלו בעקבות קריאות גנאי שהשמיעו כלפי ערבים בירושלים.

כשפרופ' כרמי מזמינה אנשים כמו חנין זועבי, שהשתתפה במשט המרמרה ופעלה באלימות נגד החיילים שלנו, לדבר על ישראליות באוניברסיטה, אי אפשר שלא לחוש שהסובלנות עליה מדברת כרמי נדרשת רק כאשר מדובר באנשים שמחזיקים בדעות שלה.

"הפנים המכוערות של השנאה והנקמה" כפי שניסחה זאת כרמי במכתבה, אכן נראו באוניברסיטה, אך לא בהקשר אותו היא מזכירה. חוסר הסבלנות נראה דווקא בקרבתה ובקרבת יתר אנשי ההנהלה שהחליטו לשלוח לסטודנטים מכתבי "איפוק וקריאה לרגיעה", ותוך כדי שכחו שאת האמת אי אפשר לקבור במילים.

אוניברסיטת בן-גוריון היא אוניברסיטה ציבורית שאינה שייכת לבעל דעה כזו או אחרת, ואסור לאנשים שמובילים אותה להפיץ את "האמת" שלהם על חשבון הסטודנטים, אמת שרק מזכירה לנו באיזה מציאות מטורפת אנחנו חיים.

נוסח מכתב הגינוי של הפרופ' רבקה כרמי