ביום ראשון האחרון הגיעה ח"כ סתיו שפיר לאוניברסיטת בן גוריון על מנת לדבר עם הסטודנטים על הצעת החוק להסדרת השכירות. שוחחנו איתה כדי לנסות להבין כיצד החוק יכול לסייע לסטודנטים.
בעוד במדינות רבות בעולם יש פיקוח על שכר הדירה בצורות שונות כמו הגדרת שכר הדירה המקסימאלי, עלייתו בצורה הדרגתית ואף קבלת כספים חזרה אם שוכר מגלה שבאותו רחוב יש מי שמשלם פחות ממנו כפי שקורה בצרפת, אצלנו בישראל מתפללים הדיירים בכל שנה ששכר הדירה שלהם לא יטפח משמעותית, או כפי שאומרת ח"כ סתיו שפיר, "עומדים שני מיליון אנשים… הורים צעירים, משפחות צעירות ובעיקר סטודנטים, ואף אחד לא מגן עליהם".
החוק להסדרת שכירות המגורים, שהוצע לפני כחודש על ידי ח"כ חיליק בר (העבודה), סתיו שפיר (העבודה) ואורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), מבקש להסדיר את שוק זה, על ידי קידום שכירות לטווח ארוך באמצעות חוזים ארוכי טווח של 3 שנים, הגבלת העלייה במחירי השכירות בשניים עד שלושה אחוזים בכל שנה, ושיפור תנאי הדיור עבור השוכרים.
שוחחנו עם שפיר, בכדי לבדוק כיצד יכול החוק לתרום לחיי הסטודנטים, והאם לסטודנט שמגיע בשנה א' לדירה הראשונה שלו עדיף לחתום על שכירות ארוכת טווח ולא לשנה אחת כפי שחוק השכירות מציע? שפיר טוענת שצעד כזה ייתן לסטודנטים הרבה יותר שקט בלימודים. "אני יודעת כמה זמן אני בזבזתי כסטודנטית על מעברי דירות- על לחפש דירה, להעביר את כל הדברים, זה זמן עבודה יקר, ומאחר ורוב הסטודנטים בארץ הם גם עובדים וגם לומדים, זה לא זמן שיש להם".
לפי שפיר, פן נוסף של שכירות ארוכת טווח הוא שהיא מאפשרת לדיירים להיכנס לביתם ולהרגיש כבני בית, "זה נותן לך ביטחון מאוד גדול וזה גם יחזק את השכונות כי נהפוך לחלק מהקהילה ולא סתם אנשים שמגיעים לכמה חודשים והולכים."
• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של עיתון 'הבאר' ותישארו מעודכנים
ובכל זאת, על פי הצעת החוק, יוכל כל דייר לעזוב את הדירה בכל זמן שירצה, בהודעה מראש בטווח של 90 יום מההודעה, גם מבלי שמצא דייר שיחליפו. יתכן כי צעד זה אינו יפעל לטובתם של בעלי הדירות בבאר שבע, אשר בניגוד לתל אביב, במקרים רבים מתקשים למצוא דיירים חדשים באמצע סמסטר. על כך אומרת שפיר כי אלו מקרים מיוחדים, "אנשים לא עוזבים את הדירה שלהם אחרי כמה זמן אלא אם קרה משהו".
בהתייחס לבעיות בטיחותיות, בהן אנו נתקלים לא פעם במבנים ישנים בבאר שבע, כמו למשל דירות ללא הארקת חשמל, אומרת שפיר כי גם הם יקבלו מענה בחוק החדש. החוק החדש יגדיר ערכים בסיסיים לתקינותה של דירה, ו"לבעל הבית יש חובת יידוע וחובה של תיקון במידה שהמפגע מפריע לשוכר."
אחת הבעיות הגדולות עליהם מתלוננים הסטודנטים בכל שנה הם דרישות לא סטנדרטיות מצד המשכירים לערבויות גבוהות או אפילו בקשת תשלום השכירות במזומן. בנושא זה החוק אינו עוסק, אך שפיר מבטיחה כי אלו דברים שיתווספו בהמשך. "לא רצינו להגיש חוק שהוא יותר מידי רחב מתוך חשש שיהיו יותר מידי התנגדויות, ולכן הלכנו על משהו שמייצר איזשהו איזון, שבעינינו זה איזון הוגן, בין הצרכים של השוכר לצרכים של המשכיר… ברגע שנצליח להעביר את זה אז נוכל להתחיל להכניס דברים נוספים לחוק…".
באירוע, שנערך ביוזמתם של חברי 'תא אופק' וקבוצת 'מחירון הסטודנטים', הזכירה ח"כ שפיר את המחאה החברתית אשר התחילה משוכרי דירות, וציינה כי זה "אחד המקומות הכי מופקרים". היא דיברה על המצב המתסכל כיום, בו הדור שלנו אפילו לא יכול לקחת משכנתא. ואכן, שכירות ארוכת טווח ועדיפות לדיירים הקיימים בשכירות יכולה לספק מענה לבעיה זו. "זה יכול להיות תחליף למי שלא יכול להרשות לעצמו לקנות דירה", אמרת שפיר, "תחליף שגם מאפשר השקעה יציבה לבעלים וגם מאפשר מחיר שכירות הוגן לדיירים". אז אמנם הצעת החוק היא "מרוככת", כפי שמציינת שפיר, אך לטעמה, היא "מייצרת מהפכה ממש גדולה".
השתתפה בהכנת הידיעה – שלי רום
אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבאר.
מה החוק הזה נותן לי כצוללן?
עוד חוק שבא מסביב במקום לפגוע ישירות בבעיה. אם כל חברי הכנסת מפחדים להציע הצעות חוק ישירות שנוגעות במטרה מתוך חשש שהם "יעוררו התנגדויות" או במילים שלי – כי חברי כנסת אחרים יטרפדו אותם, אז זה מסביר למה המדיניות פה לא משתמה במילימטר. אם יש חוזה דרקוני מן הסתם אל תחתמו עליו, אםיש בעל בית מניאק שום "חוזה" שיסדיר את היחסים בין בעל בית לשוכר לא יהפוך את בעל הבית לנחמד. תסלחו לי אבל ממש הצעת חוק מטופשת וסתיו שפיר אולי צעירה בתחום אבל כבר נשמעת כמו חברת כנסת אמיתית…