חלומות בלי פלסטיק

לפני כמה שנים התפשט בישראל הטרנד של שקיות הבד הרב פעמיות. במדינות אחרות זה כבר מזמן לא טרנד חולף, אלא… הרגל! ביקור שגרתי בסופר מוכיח מעל כל ספק שאזרחי ישראל לוקים חזק ב"שקקת". אולי אם ניתן למצב הזה שם של מחלה נוכל להתחיל להירפא, ויש קבוצת סטודנטים שסוללים לנו את הדרך לשם.

קשה לשנות הרגלים. בעיקר את ההרסניים שבהם. כמעט כל אחד לוקה בקצת הרס עצמי, אם זה עישון, אכילת יתר או צפיית-יתר ב"האח הגדול". ויש הרגל מסוג הרסני ביותר כלפי הסביבה, האנושות ובעלי החיים, עד כדי כך. הוא מתחיל מהליכה שגרתית לסופר והעמסת שלל מוצרים בשקיות ניילון, הרבה שקיות ניילון. בבית, במקרה הפחות גרוע, דוחפים את השקיות לאיזו פינה חשוכה כפוטנציאל לשימוש חוזר. או שמשליכים אותן כלאחר יד לפח, כלומר, השקית מיצתה את שימושה כעבור חצי שעה ועכשיו היא עוברת לשלב הבא בחייה, זה שאורך כמיליון שנים של התכלות איטית וחסרת תוחלת במזבלה. במקומה ייצרו עוד ועוד שקיות בתהליך שהוא מזהם בפני עצמו.

עדי דגן היא חלק מקבוצת סטודנטים שמאמינים שאפשר לשנות הרגלים רעים. במסגרת לימודי MBA במגמה למנהיגות חברתית בבן-גוריון היא הגישה פרויקט בנושא יחד עם חי פיאסצקי וסיון מרדכי. בסמסטר הקרוב הם ירימו קמפיין שקורא לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק ועידוד המעבר לשקיות בד בקמפוס וברחבי באר שבע: "בשוק הישראלי משתמשים בלמעלה מ-2 מיליארד שקיות בשנה. זמן השימוש הממוצע לשקית הוא 20 דקות ולוקח לה מיליון שנים להתכלות. כ-100,000 חיות מתות בשנה בעולם מהחנקות משקיות פלסטיק".

"אחד הדברים שבדקנו זה מה קורה במדינות אחרות. המדינות המערביות כבר מזמן הוציאו את שקיות הפלסטיק משימוש. אפילו בהודו, אחרי שהשקיות סתמו את הניקוז ברחובות וגרמו להצפות, הוטל מס על שקיות פלסטיק והוקם מערך למחזור השקיות. אנחנו מפגרים הרבה אפילו אחרי מדינות עולם שלישי".

ההגיון אומר שהתנהגות הרסנית כלפי הסביבה אמורה להיות מרוסנת על ידי החברה והחוק. לפי עדי זה לא ממש המצב. "ב-2008 היתה הצעת חוק של דב חנין לפיה שקיות ניילון לא יחולקו יותר בחינם בחנויות אלא בתשלום. במקביל עלתה הצעת 'חוק האריזות' לפיו כל חברה יצרנית אחראית לצמצום אריזות המוצרים ומחזורן". החוק הוחל ביולי בשנה שעברה אבל אין אכיפה שלו בפועל. "המדינה היתה מוכנה לקבל את הרעיון אבל דרוש לחץ ועניין של הציבור במקביל לשינוי ההרגלים של אנשים. שינוי ההתנהגות, כמה שהוא קשה, שווה את התועלת שנפיק ממנו".

הקמפיין מתחיל מתחרות צילום נזקי שקיות הניילון שבהמשך תהפוך לתערוכה. כולנו מכירים את זה שיוצאים לטיול בטבע, מחפשים מקום נחמד להוציא ערכת קפה ועוגיות, ליהנות מהטבע הישראלי המקסים ונאלצים להתמקם בתוך שקיות וטינופת של מישהו שהיה שם לפניכם. בפסח הקרוב תצטיידו במצלמה, תתעדו את מפגעי השקקת ואולי תזכו באופניים מתקפלות.

מיד אחרי פסח יוצב בקמפוס דוכן שבו ניתן להחזיר את שקיות הניילון שיש לכם בבית ולקבל שקיות בד בתמורה. בתום האיסוף יערך מיצג ענק בו יקיפו את כל הקמפוס בשרשרת מהשקיות שנאספו, כדי להמחיש את הכמות והנזק.

האביב המתקרב מסמן שינוי והתחדשות, זמן מצוין לגמילה המונית והצעד הראשון הוא הצטרפות לקמפיין ולתחרות בעמוד הפייסבוק. אולי מב"ש תצא הבשורה. "זה הכל עניין של שינוי הרגלים" מזכירה עדי, "המודעות לאט לאט עולה, גם אצל אנשים פרטיים וגם במוסדות ועיריות אבל יש פער גדול להשלים מול מדינות העולם".

אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבאר.