beernews הבאר- עיתון הסטודנטים אונליין
"רק עכשיו סיימנו עם המלחמה", הוא אמר, "אין לנו תקציב לצמצום האי-שוויון", הוא אמר. בבריטניה אי שם לפני 71 שנים התגובה של העם הייתה החלפתו במנהיג אחר. ובישראל?
ווינסטון צ'רצ'יל, מכירים? המנהיג הכריזמטי היה ללא ספק המנצח הגדול של מלחמת העולם השנייה והאיש המזוהה ביותר עם המלחמה. הנאומים שלו במהלך המלחמה הפכו במרוצת השנים לקלאסיקה על-זמנית ונמכרים עד היום. במשך כשנה וחצי עומדת בריטניה לבדה מול כל אירופה, ומשמשת כמחסום אחרון מול המכונה הנאצית המשומנת.
התמונה במקור מטעם ממשלת בריטניה
ב-20 ביולי 1945 הולכת בריטניה לבחירות, והתחזיות הן שצ'רצ'יל יזכה בניצחון קל מאוד בבחירות האלה – כי הרי, מהי האלטרנטיבה למנהיג דגול ונערץ שכזה? אבל התוצאות היו מפתיעות מאוד: מפלגת הלייבור עם 393 מושבים, המפלגה השמרנית של צ'רצ'יל עם 213 בלבד. לא הפסד, תבוסה. צ'רצ'יל מגיש את התפטרותו ומפנה את מקומו בקדמת הבמה של הפוליטיקה הבריטית.
האיש שמחליף אותו והופך לראש ממשלת בריטניה הוא קלמנט אטלי, ראש האופוזיציה. סביר להניח שרובכם לא שמעתם עליו מעולם, ולא בכדי: מדובר במנהיג לא כריזמטי במיוחד, שהפך למושא ללעג. למשל, נאמר עליו שהוא "כבש בעור של כבש". אז איך יכול להיות שאדם כזה הצליח לנצח בבחירות?
קודם כל, לעומת המפלגה השמרנית, בה אישיותו הדומיננטית של צ'רצ'יל האפילה על שאר חבריה, ללייבור היו מספר רב של מועמדים ידועים בעלי עשייה ציבורית. השילוב של מאפיין זה לצד ניהול כושל של מערכת הבחירות מצד המפלגה השמרנית, שחבריה היו זחוחים ומלאי בטחון ביכולתם לנצח את הבחירות, הייתה הרסנית. יתרה מכך, העובדה שבמהלך המלחמה מפלגת הלייבור גילתה סולידריות ונתנה לממשלה גב חזק, הוכיחה מעל ומעבר את הפטריוטיות שלהם ואת נאמנותם למדינה, ולכן הם נחשבו ראויים לרשת את השלטון.
• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של עיתון 'הבאר' ותישארו מעודכנים
בנוסף לכך, דו"ח בוורידג' (Beveridge) שפורסם בשנת 1942 ביוזמתו של צ'רצ'יל שימש כחרב פיפיות. מדובר בתכנית כוללת לביטוח סוציאלי, הבטחת רמת חיים מינימלית לכל אזרח, טיפול בנושא האבטלה, ביטוח רפואי, קצבאות ילדים, חיזוק הקשר בין האזרח לממשלתו ועוד, תוכנית אותה שר האוצר מנע עקב עלותה. לעומתם, הלייבור שמו את הדו"ח במרכז מצע הבחירות שלהם, דבר שהפך את המפלגה לאלטרנטיבה ממשית.
לבסוף, בבריטניה, מדינה למודת מהפכות שלטוניות ובעלת תרבות דמוקרטית מפוארת, הלכה והתפשטה האמירה ש"צ'רצ'יל הוא מנהיג נפלא לתקופת מלחמה ועכשיו צריך מנהיגות אחרת". במרוצת השנים, למרות ואולי דווקא בגלל אישיותו השקטה והצנועה, נחשב אטלי עד היום לאחד מגדולי ראשי הממשלה של בריטניה.
ומה קורה בארצנו הקטנטונת?
זוהי כבר הכהונה השלישית של בנימין נתניהו. "חזק מול החמאס" הוא לא. חזק בביטחון הוא לא. כלכלת ישראל לא בשיאה, וזאת בלשון המעטה: אי-השוויון בישראל שובר שיאים כל פעם מחדש. אין שום תקווה מבחינה מדינית. מה שכן, מדובר באחד מגדולי הנואמים שידעה המדינה שלנו: הוא חד, ממולח ומפולפל. ייתכן מאוד שהוא המנהיג הטוב ביותר שקיים כיום לעתות מלחמה, אבל האם לא מגיע לנו מנהיג שלא רק יידע לנהל מלחמות, אלא גם לא להכנס אליהן מראש?
מנגד עומד יצחק (בוז'י) הרצוג, מנהיג מפלגת העבודה וראש האופוזיציה. הוא בטח לא ניחן בכריזמטיות של ביבי. הסיסמה שלו היא "חזק בעבודה". אמרו עליו שהוא היה יכול להיות ראש ממשלה מעולה, אבל של דנמרק. כי בישראל עדיין תקועים בקונספציית ראש הממשלה הגנרל, כאילו שתפקידו הצבאי של ביבי כקצין לוחם בדרגת סרן הכשירה אותו לבנות אסטרטגיה אזורית גאו-פוליטית ארוכת שנים. הרצוג לעומתו הגיע לדרגת רב-סרן, אבל "רק" ביחידת 8200 של חיל המודיעין.
הרצוג ידע במהלך המלחמה האחרונה לגלות סולידריות ולתמוך בממשלה, הרבה יותר מאשר רבים מחברי הקבינט והממשלה. הוא גם לא סוחב את המפלגה על הגב שלו כמו ביבי: רק לאחרונה דורגה סיעת העבודה במקום הראשון במדד החברתי-כלכלי של הכנסת, כאשר חברי המפלגה תפסו 10 מבין 11 המקומות הראשונים מבין 120 חברי הכנסת.
בדומה לדו"ח בוורידג', גם אצלנו בישראל פורסם לא מזמן דו"ח מקיף של ועדה לצמצום אי-השוויון, אלאלוף שמה. בין המלצותיה ניתן למנות את שיפור מערך הבריאות הציבורי, בניית תמריצים לעידוד תעסוקה, הרחבת הדיור הציבורי ועוד. ההערכות הזהירות שלפני המלחמה ניבאו ששר האוצר ה"שמרן" שלנו, יאיר לפיד, ימסמס את ההמלצות, או לפחות את רובן. אך כיום, כאשר ההוצאות על המלחמה מוערכות בכ-12 מיליארד, קשה למצוא אנשים שמאמינים שאפילו חלק מההמלצות ייושמו. דווקא עכשיו ממשיכים הרצוג ומפלגתו לדבוק בחזון של מדינה חברתית יותר.
כנראה שימיה של הממשלה הנוכחית ספורים, וישנו סיכוי סביר שגם ימיו של ביבי כראש ממשלה ספורים. אבל מי יהיה ראש הממשלה הבא ואיך תראה הממשלה הבאה? כל זאת תלוי בחוזק הדמוקרטיה בישראל. הכתובת נמצאת על הקיר כבר זמן רב: דרושה מנהיגות מסוג אחר, ודרושים אזרחים עם אומץ לבחור בה.
• הנתונים ההיסטוריים מתוך הקורס "מבוא היסטורי לפוליטיקה בת-זמננו" של ד"ר עדו נבו מן המחלקה לפוליטיקה וממשל.
אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבאר.
מציע לא לזלזל בביבי. ההשוואה מעניינת אבל שכחת הבדל אחד, ישראל זה לא בריטניה, והמורכבות העיקרית שלה היא ביטחונית. אי אפשר להתעלם מזה.