beernews הבאר- עיתון הסטודנטים אונליין
מאות סטודנטים שיכורים שנוהרים להסעות, נהג ממורמר ועייף שרוצה כבר לסיים משמרת, הבדרן הקבוע שמנצל את העובדה שאי אפשר לקפוץ מהאוטובוס ומספר בדיחות, טורים של יורוטריפ לשירותים הכימיים, דודו אהרון, כוורת (כמעט) והדג נחש – קבלו את יום הסטודנט 2014.
נראה שגם השנה יום הסטודנט עמד בציפיות: העלייה להסעות הייתה מהירה, היו שתי במות, משחקי מחשב, מתנפחים, אוכל והמון שתייה. אז מה נשתנה יום הסטודנט הזה מכל ימי הסטודנט האחרים? נראה שהשינוי העיקרי הוא בז'אנר החדש שהתווסף השנה, או ליתר דיוק זמר מהז'אנר. דודו אהרון בלט על רקע הזמרים הידועים והמוכרים שאנחנו רגילים לראות באירועים מסוג זה, גיוון נחמד שהגדיל את מגוון הסטודנטים שפקדו את המקום.
צילום: רז אבוחצירה
האווירה הייתה טובה, אנשים נהנו ואני משתתפת בצערם של כל מי שחיכו לעלות לזירת ההיאבקות המתנפחת והורידו להם את האוויר שנייה לפני שהם עלו, תתנחמו בהשפלה הפומבית שנחסכה מכם. מי שהיה באילת בטח שם לב שהדינוזאור הכה שנית ואם תהיתם הבחור בתחפושת אינו מפעיל של חברה, אלא סתם בחור שמסתובב עם התחפושת להנאתו.
הערב זרם לפי התוכנית, דניאלה ספקטור נתנה הופעה כלשהי (מישהו היה שם בשלב הזה?), כוורת-גזוז, למרות תנועות איטיות על הבמה של חלק מחברי הלהקה (You know who you are), הקפיצו את הקהל עם שירים ישנים וטובים שסביר להניח שלא היינו שומעים בלייב בשום מצב אחר. דודו אהרון הרים את הקהל כמו שאף ליאור נרקיס ושלומי שבת, או התורן האופנתי של אותה שנה לא הצליחו לעשות בשנים קודמות, והדג נחש כרגיל חלקו עם הקהל את פניני חוכמתם המקוריים והצליחו להקפיץ אותו במשך יותר משעה (וגם את כרס הבירה שפיתח שאנן סטריט).
• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של עיתון 'הבאר' ותישארו מעודכנים
גם שיתוף בין הדג נחש לבין אינפקדט הבטיחה האגודה, ואמנם כשהדג ירדו מהבמה היו כמה סטודנטים סקפטיים שהעדיפו לפרוש, אבל העקשנים שנשארו זכו לראות אותם, אמנם לזמן קצר, מופיעים יחד.
צילום: רז אבוחצירה
ואחרי שבילינו חצי יום בניסיון להשתכר כמו שצריך אצל חברים, ואחרי שבילינו את החצי השני שלו בניסיון למצוא אותם שוב במתחם – צריך לאכול משהו. יסכימו קרניבורים וטבעונים כאחד – הגיוון היה גדול ביחס לשנים קודמות. הפעם גם לטבעונים, שבדרך כלל מסתפקים בצ'יפס/ תפוח אדמה ריק/ קלח תירס, דאגו עם המבורגר ונקניקייה משלהם.
אחרי יום כזה ראוי לפרגן למארגני ועובדי האירוע, שתקתקו אותו, ששינו את השם של יום הסטודנט ל-studentfest והפכו אותו רשמית ל"חג", שדאגו למספיק אוטובוסים ומספיק ברים כדי שלא נצטרך להמתין יותר מידי זמן (שלא כמו התורים לשירותים), וכמובן שהצליחו להביא את רוב חברי כוורת לאיחוד על הבמה, מאורע היסטורי והיסטרי, שכל מי שלא היה בכוורת בפארק יכול ללא ספק להתנחם בו.
ולמרות כל זה, אחרי כמה ימי סטודנט מבינים שמה שעושה את החוויה זה לא ההופעות ולא המתנפחים- זה האנשים שבאים איתם (ובמיוחד אלו ששתו לפני). אבל אפילו אם הם אבדו לכם אחרי כמה דקות וביליתם את יום הסטודנט בניסיונות להגיע לנקודות מפגש שקיבלתם בהודעות באיחור של שעה – אפילו אז, היה ממש נחמד.
השתתפה בהכנת הכתבה: מיכל אהרוני
אם גם לכם יש משהו לספר, לכתוב ולשתף, שלחו לנו ואולי כתבתכם תתפרסם בבא
היה אששששששששש מי יתן וכל אירוע יהיה ככה
מסכים עם האמור בכתבה – היה באמת ממש כיף!!
ניקי, את כותבת מאד יפה, אבל בחלק שמתחת לכתבה, ב"על ניקי גוטמן", התחלת בכתיבה על עצמך בגוף שלישי ("סטודנטית…הצטרפה…") ובסוף זה הופך לגוף ראשון ("קרובה למשפחה שלי…"). רצוי לשים לב לדברים כאלה, הפרטים הקטנים הללו עושים את כל ההבדל בכתיבה. מלבד זאת, מאד נהנתי מהכתיבה שלך בכתבה עצמה!
חוץ מדודו אהרון היה מושלם
חוץ מההופעות כל השאר היה מעפן!ולא רק אני חושבת ככה אלא עוד הרבה סטודנטים,לא היו שום מתחמים מעניינים,לא כמו בשנים עברו שהיו מתחמים של חברות חיצוניות כמו ספרייט לדוגמא שהיה שנה שעברה,השנה חוץ מכמה מתנפחים מסכנים ואיזה שני משחקי ווי לא היה שום דבר אחר מעניין ולא היה איפה להסתובב ולהנות בכל המתחם,ממש חבל שיום הסטודנט הולך וניהיה מעפן משנה לשנה והסכום שהאגודה גובה על הכניסה לא משתנה בהתאם.